אתיקה ואסתטיקה

הרב שראל רוזנבלט

אתיקה ואסתטיקה / פרשת תצווה

בכל יום ויום בבוקר כולנו מתמודדים עם אותה בחירה – איזה בגדים ללבוש היום? איזה בגד יצא מהארון ויעטר את גופי? מהם השיקולים שאנחנו מפעילים בבחירת קוד הלבוש שלנו?

 

חציו השני של ספר שמות עוסק בעיקר בבניית המשכן. מסוג החומרים מהם יוצרים את המשכן וכליו ברור כי מדובר במבנה מרהיב ביופיו. השיא האסתטי יגיע מאות שנים מאוחר יותר בבניין בית המקדש השני של הורדוס עליו אמרו חכמים: "מי שלא ראה בנין הורדוס, לא ראה בנין נאה מימיו" (בבא בתרא דף ד)

בפרשת תצווה יש התמקדות יתירה בבגדי הכהנים עליהם אומרת התורה: "ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך לכבוד ולתפארת". פשט הדברים הוא שגם הבגדים צריכים להיות נאים ומפוארים. האסתטיקה היא חשובה. הנראות החיצונית המכובדת והמפוארת ראויה עבור מקום שכינתו של מלך מלכי המלכים. בגדי הכהונה משווים לכהן מראה מכובד ומלכותי. הראי"ה קוק זצ"ל מסביר כי השלמות הרוחנית הגבוהה בבית המקדש תובעת גם את השלמות במובן הגשמי והאסתטי. על דרך זו יאמר ר' יוחנן כי "כל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה" (שבת קיד).

התורה אפוא, אינה מתכחשת לנראות החיצונית ואדרבה רואה חשיבות ביופי ובאסתטיקה.

 

ברם, מדרש חכמים (זבחים דף פח) מלמד אותנו דבר נוסף על בגדי הכהונה:

ואמר רבי עיניני בר ששון: למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי כהונה? לומר לך מה קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה מכפרין.

כתונת מכפרת על שפיכות דם. מכנסים מכפרת על גילוי עריות. מצנפת מכפרת על גסי הרוח. אבנט מכפר על הרהור הלב. חושן מכפר על הדינין. מעיל מכפר על לשון הרע. וציץ מכפר על עזות פנים.

הבגדים, כמו הקרבנות, מכפרים על עוונות; הם מבקשים לתקן מידות רעות או מאתגרות אשר באדם. במילים אחרות, מהות הבגדים אינה רק היופי החיצוני אלא הם מבקשים לדייק את עולמנו הפנימי של האדם, את התנהגותו היום יומית.

המדרש מבקש לחבר בין האתי לאסתטי. בכך, מבקש המדרש להוסיף שיקול חשוב נוסף בבחירת הבגדים. נראה כי השאלה שעומדת על הפרק היא מה מתווה את קוד הלבוש שלי: האם הנראות החיצונית וכמות הלייקים שאקבל או שמא המידות אותם אני רוצה לתקן. האם כבוד חברתי ואסתטיקה, או אתיקה, מוסר וקדושה.

יתירה מזו, הלבוש אינו רק בחירה פרטית שלי אלא הוא קובע גם סדר יום ציבורי. מה אנחנו כחברה נחשיב כמקובל ויפה, אילו ערכים מוטמעים בפרסומות שמבקשות לשכנע אותנו לקנות את אותם הבגדים.

 

מכיוון שאין מקרא יוצא מדי פשוטו, דומני שיש להבין את המדרש לא ככזה שחולק על פשטי הכתובים אלא כמבשר בשורה ביחס לפרשת תצווה. בעיצוב בגדי הכהונה מבקשת התורה להגיע לשילוב האידיאלי שבין האתי לאסתטי. למצוא את המתכון הנכון שבו היפה, המכובד, המפואר, מצליח להיות גם מכפר, מתקן, מדייק ומבטא עולם ערכי ומוסרי.

שנזכה גם אנחנו לבחור בגדים שיהיו לכבוד ולתפארת, לטהרה ולקדושה.

הרב שראל רוזנבלט

הרב שראל רוזנבלט משמש כראש הישיבה ור"מ שיעור א'. מייסד-שותף ועמית בכיר במרכז הבין-דתי אור תורה ובית המדרש לישראל והאנושות. הרב שראל פעיל זה למעלה מעשור בשיח בין-דתי הן ברמה הארצית והן בפרויקטים בינלאומיים. בעבר שימש כראש כולל ההלכה ע"ש שטראוס להכשרת רבנים ומנהיגי קהילה וכן כרב קהילת הרימון באפרת. בוגר תואר B.e.d בחינוך ומחשבת ישראל ותושב"ע במכללת הרצוג, וכן מוסמך במחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון. עבודת המאסטר שלו עסקה בקבלת הרמב"ן וראשוני המקובלים בגירונה. מתגורר באפרת, נשוי לצורית ואב לחמישה ילדים.

אתיקה ואסתטיקה

אתיקה ואסתטיקה / פרשת תצווה

בכל יום ויום בבוקר כולנו מתמודדים עם אותה בחירה – איזה בגדים ללבוש היום? איזה בגד יצא מהארון ויעטר את גופי? מהם השיקולים שאנחנו מפעילים בבחירת קוד הלבוש שלנו?

 

חציו השני של ספר שמות עוסק בעיקר בבניית המשכן. מסוג החומרים מהם יוצרים את המשכן וכליו ברור כי מדובר במבנה מרהיב ביופיו. השיא האסתטי יגיע מאות שנים מאוחר יותר בבניין בית המקדש השני של הורדוס עליו אמרו חכמים: "מי שלא ראה בנין הורדוס, לא ראה בנין נאה מימיו" (בבא בתרא דף ד)

בפרשת תצווה יש התמקדות יתירה בבגדי הכהנים עליהם אומרת התורה: "ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך לכבוד ולתפארת". פשט הדברים הוא שגם הבגדים צריכים להיות נאים ומפוארים. האסתטיקה היא חשובה. הנראות החיצונית המכובדת והמפוארת ראויה עבור מקום שכינתו של מלך מלכי המלכים. בגדי הכהונה משווים לכהן מראה מכובד ומלכותי. הראי"ה קוק זצ"ל מסביר כי השלמות הרוחנית הגבוהה בבית המקדש תובעת גם את השלמות במובן הגשמי והאסתטי. על דרך זו יאמר ר' יוחנן כי "כל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה" (שבת קיד).

התורה אפוא, אינה מתכחשת לנראות החיצונית ואדרבה רואה חשיבות ביופי ובאסתטיקה.

 

ברם, מדרש חכמים (זבחים דף פח) מלמד אותנו דבר נוסף על בגדי הכהונה:

ואמר רבי עיניני בר ששון: למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי כהונה? לומר לך מה קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה מכפרין.

כתונת מכפרת על שפיכות דם. מכנסים מכפרת על גילוי עריות. מצנפת מכפרת על גסי הרוח. אבנט מכפר על הרהור הלב. חושן מכפר על הדינין. מעיל מכפר על לשון הרע. וציץ מכפר על עזות פנים.

הבגדים, כמו הקרבנות, מכפרים על עוונות; הם מבקשים לתקן מידות רעות או מאתגרות אשר באדם. במילים אחרות, מהות הבגדים אינה רק היופי החיצוני אלא הם מבקשים לדייק את עולמנו הפנימי של האדם, את התנהגותו היום יומית.

המדרש מבקש לחבר בין האתי לאסתטי. בכך, מבקש המדרש להוסיף שיקול חשוב נוסף בבחירת הבגדים. נראה כי השאלה שעומדת על הפרק היא מה מתווה את קוד הלבוש שלי: האם הנראות החיצונית וכמות הלייקים שאקבל או שמא המידות אותם אני רוצה לתקן. האם כבוד חברתי ואסתטיקה, או אתיקה, מוסר וקדושה.

יתירה מזו, הלבוש אינו רק בחירה פרטית שלי אלא הוא קובע גם סדר יום ציבורי. מה אנחנו כחברה נחשיב כמקובל ויפה, אילו ערכים מוטמעים בפרסומות שמבקשות לשכנע אותנו לקנות את אותם הבגדים.

 

מכיוון שאין מקרא יוצא מדי פשוטו, דומני שיש להבין את המדרש לא ככזה שחולק על פשטי הכתובים אלא כמבשר בשורה ביחס לפרשת תצווה. בעיצוב בגדי הכהונה מבקשת התורה להגיע לשילוב האידיאלי שבין האתי לאסתטי. למצוא את המתכון הנכון שבו היפה, המכובד, המפואר, מצליח להיות גם מכפר, מתקן, מדייק ומבטא עולם ערכי ומוסרי.

שנזכה גם אנחנו לבחור בגדים שיהיו לכבוד ולתפארת, לטהרה ולקדושה.

הרב שראל רוזנבלט

הרב שראל רוזנבלט משמש כראש הישיבה ור"מ שיעור א'. מייסד-שותף ועמית בכיר במרכז הבין-דתי אור תורה ובית המדרש לישראל והאנושות. הרב שראל פעיל זה למעלה מעשור בשיח בין-דתי הן ברמה הארצית והן בפרויקטים בינלאומיים. בעבר שימש כראש כולל ההלכה ע"ש שטראוס להכשרת רבנים ומנהיגי קהילה וכן כרב קהילת הרימון באפרת. בוגר תואר B.e.d בחינוך ומחשבת ישראל ותושב"ע במכללת הרצוג, וכן מוסמך במחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון. עבודת המאסטר שלו עסקה בקבלת הרמב"ן וראשוני המקובלים בגירונה. מתגורר באפרת, נשוי לצורית ואב לחמישה ילדים.

No items found.

דעת; תורה הוא פרויקט ייחודי בבית המדרש למחשבה יהודית. הפרויקט מבקש להיות מקום לתוכן תורני והגותי איכותי, ולמבקשי דעת וחכמה במרחב הרשת.