פרשת שמות - על החירות שבתוך השיעבוד

הרב שראל רוזנבלט

על החירות שבתוך השעבוד

פרשת שמות פותחת לנו את סיפור המסגרת של הספר כולו, את הגלות שלאחריה תבוא הגאולה, השעבוד שלאחריו תגיע החירות. סיפור על ניסים ונפלאות, על השגחת ה' וידיעתו.

המאבק לחירות פוליטי שמביא גם להכרה רוחנית-דתית במציאות ה' ולאחר מכן לקבלת תורה.

אולם בפרשתנו אור הזרקורים מופנה גם לסיפורים 'הקטנים' לאנשים מרכזיים אך גם 'דמויות משנה'. שפרה ופועה, איש לוי ובת לוי, מרים ובת פרעה, מעשי חסד וחמלה, אחריות ודאגה שמתוכם מתעצבת אישיותו של משה רבנו.

חז"ל בסדרת מדרשים במסכת סוטה מבקשים להדגיש את מקומן של הנשים בסיפור. את הקרדיט על המשך הילודה נותן המדרש דווקא לנשים. הגברים מתוארים ככאלו שחוזקו של פרעה וחוזקה של המערכת המשומנת של מצרים, עבודת הפרך וגזירות השמד, הביאו לשבירת רוחם וכח אונם של הגברים שחדלו מנסיון להביא את הדור הבא לעולם. דווקא הנשים הן אלו שבתוך השעבוד והעבדות הצליחו למצוא את הכוחות ואת הרוח לעורר את הגברים ולהמשיך את נצח ישראל שלא ישקר ולא ינחם.

את הסיפור של שפרה ופועה אין להבין רק כסיפור של הצלת נפשות של ילדי ישראל. כפי שכותב הרב מדן (כי קרוב אליך): ”יש במעשיהן של המיילדות לא פחות מבשורת החירות הראשונה של העם המשועבד". החירות אותה מבשרות שפרה ופועה היא החירות המצפונית. חירות הרוח שאמנם אפשר לדכאה אך לא לקחתה.

בעוד הכח הגברי מחפש את החירות הפוליטית בניצחון המלחמתי על האויבים, הרי שהתבונה הנשית מוצאת את החירות הרוחנית גם בעומק הגלות ובלחץ השעבוד.

הרמב"ם אומר שימות המשיח מתאפיינים בעיקר בשחרור משעבוד המלכויות. הפשט בדבריו הוא השחרור מן השעבוד הפוליטי. וב"ה זכינו לחיות בדור שכזה. אך רבי יצחק אייזיק ספרין (האדמו"ר מקאמרנא) אומר שיש רובד נוסף. היכולת להיות בשחרור מהשעבוד במובן הרוחני, במובן המצפוני, במובן ההכרתי. גם בעומק הגלות, גם במצבי החושך יכול לגלות האדם את האור הבוקע בתוכו פנימה, לחשוף את השכינה שלעולם נמצאת עם ישראל ועם האדם בכל מקום ובכל זמן.

ההבנה של הרובד הזה של הסיפור היא קריטית. לא רק משום שהוא מבשר על האור והחירות הטמונים גם במצבי חושך ושיעבוד אלא משום שהחירות הרוחנית מכוננת את החירות הפוליטית. הקב"ה יכול בכוחו הגדול ובזרועו הנטויה להוציא את ישראל ממצרים אימת שיחפוץ. אולם השאלה הגדולה היא איזה עם הוא יפגוש. מי יהיו אותם ישראל שיגאלו ממצרים. את הגאולה הנפשית, הרוחנית והמצפונית, לא הקב"ה יעשה עבורנו. את זאת האדם צריך לקנות.

נמצאנו למדים אפוא כי לא רק החירות הפוליטית היא המביאה לחירות הרוחנית אלא במידה רבה חכמת נשים בנתה ביתה – היכולת להיות חירותי גם בעת שיעבוד היא המכינה ומביאה לחירות הפוליטית ולגאולה השלמה.

הרב שראל רוזנבלט

ר״מ בכולל הישיבה, למד בישיבת ההסדר בעתניאל שמונה שנים בהם שירת בצבא. שימש גם כר"מ בעתניאל. בוגר תואר ראשון במכללת הרצוג במסלול חינוך, תושב"ע ומחשבת ישראל, ומוסמך במחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון. מתגורר באפרת, נשוי לצורית ואב לארבע בנות. רב קהילת הרימון באפרת.