בפרשת במדבר התורה מאריכה בפרטי פרטים על סדר חנייתם של ישראל במדבר. סדר מוקפד של מחנה שכינה, מחנה לויה ומחנה ישראל ומיקומם המדוייק של כל שבט ושבט. הרמב"ן נדרש לפירוט לכך ומסביר שהכל מכוון בסודות פנימיים "כענין שהוזכר בספר יצירה" (!) ובהמשך מאריך בעניין הקשר הפנימי בין יהודה, יששכר וזבולון לצד מזרח דווקא ובין ראובן, גד ושמעון לצד דרום וכן על זו הדרך.
וכאן זועק הפער העצום שבין הרצינות של הסדר הנ"ל לבין הזמן שהיה אמור להתקיים. שהרי, זמן ההליכה מהר סיני לארץ ישראל הוא אחד עשר יום בלבד ובפועל (לאחר ארבעים שנה) זה לקח להם רק שלושה ימים (רש"י דברים א,ב)!! בשלב הזה של הסיפור אף אחד לא מתכנן את חטא המרגלים או עיכוב לא צפוי אחר בדרך. ואם כנים הדברים, הרי שעלינו לשאול מדוע לטרוח כל כך הרבה אם בעוד כשבוע ימים, לאחר שיכנסו לארץ וכל שבט יתנחל במקום אחר לגמרי, כל הסדר הזה הולך להתפרק ולהיות לא רלוונטי??
תשובה לשאלה נוכל למצוא אם נתייחס לזמן הקצר הזה כ'טקס מעבר', כלשונו של ארנולד ואן-גנפ, האנתרופולוג ההולנדי החשוב. טקסי מעבר חשובים בכך שהם מתווכים בין מצב ראשוני שבו אדם נמצא לבין מצב חדש שאליו הוא רוצה להגיע, זה יכול להיות כניסה לעול מצוות או לקבוצה חברתית כזו או אחרת. הם לא צריכים להיות ארוכים כמו שהם אמורים להעביר מסר חד בזמן קצר ולעזור להפנים ערכים מהותיים.
עם ישראל יצא ממצרים והקב"ה לא רצה שיכנסו מיד לארץ ישראל דרך ארץ פלשתים. זה היה קרוב מדי ומהיר מדי. עם של עבדים שמיד צריך לטפל במלחמות וכינון ממלכה עלול לפספס את מהותו וייעודו. בשביל זה צריך טקס מעבר שכולל כמובן את מעמד הר סיני אך גם את סדר החניה. בסדר הזה עם ישראל מתבקש להפנים כמה ערכי-יסוד שעשויים להעלם בכניסה לארץ אך דווקא בשל כך הם כה חשובים.
אז מה הם אותם ערכים?
ראשית, המרכז של החברה הישראלית צריך להיות הקודש, משכנו של הקב"ה. שנית, אחדות. עם ישראל מקיף כולו את המשכן ויוצר מבנה אחדותי שכל אחד נצרך בו. וכפי שאומר הרמב"ן, כל אחד מביא תרומה ייחודית לתוך הסיפור הישראלי והוא מה שיוצר את התלכיד המאפשר את קיום המשכן ונוכחות ה'. דבר שלישי, כל שבט נמצא במרחק שווה מהקודש.
בכניסה לארץ ישראל הסדר הזה יתפרק בין-רגע אולם גם כאשר כל שבט ומשפחה יגורו בכפר שלהם במרחק רב ובאופן מפוזר, התורה רוצה שנפנים את האחדות והיחד של עם ישראל; שלא נשכח שמרכז החברה הישראלית אמור להיות נקודת הקודש ושבאופן מהותי כולנו במרחק שווה ממנו.
דומני שנצטרך לזכור ולהפנים היטב את שלושת ערכי-יסוד אלו במיוחד בתקופת הבחירות השניה הבאה עלינו לטובה.
הרב שראל רוזנבלט
הרב שראל רוזנבלט משמש כראש הישיבה ור"מ שיעור א'. מייסד-שותף ועמית בכיר במרכז הבין-דתי אור תורה ובית המדרש לישראל והאנושות. הרב שראל פעיל זה למעלה מעשור בשיח בין-דתי הן ברמה הארצית והן בפרויקטים בינלאומיים. בעבר שימש כראש כולל ההלכה ע"ש שטראוס להכשרת רבנים ומנהיגי קהילה וכן כרב קהילת הרימון באפרת. בוגר תואר B.e.d בחינוך ומחשבת ישראל ותושב"ע במכללת הרצוג, וכן מוסמך במחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון. עבודת המאסטר שלו עסקה בקבלת הרמב"ן וראשוני המקובלים בגירונה. מתגורר באפרת, נשוי לצורית ואב לחמישה ילדים.
בפרשת במדבר התורה מאריכה בפרטי פרטים על סדר חנייתם של ישראל במדבר. סדר מוקפד של מחנה שכינה, מחנה לויה ומחנה ישראל ומיקומם המדוייק של כל שבט ושבט. הרמב"ן נדרש לפירוט לכך ומסביר שהכל מכוון בסודות פנימיים "כענין שהוזכר בספר יצירה" (!) ובהמשך מאריך בעניין הקשר הפנימי בין יהודה, יששכר וזבולון לצד מזרח דווקא ובין ראובן, גד ושמעון לצד דרום וכן על זו הדרך.
וכאן זועק הפער העצום שבין הרצינות של הסדר הנ"ל לבין הזמן שהיה אמור להתקיים. שהרי, זמן ההליכה מהר סיני לארץ ישראל הוא אחד עשר יום בלבד ובפועל (לאחר ארבעים שנה) זה לקח להם רק שלושה ימים (רש"י דברים א,ב)!! בשלב הזה של הסיפור אף אחד לא מתכנן את חטא המרגלים או עיכוב לא צפוי אחר בדרך. ואם כנים הדברים, הרי שעלינו לשאול מדוע לטרוח כל כך הרבה אם בעוד כשבוע ימים, לאחר שיכנסו לארץ וכל שבט יתנחל במקום אחר לגמרי, כל הסדר הזה הולך להתפרק ולהיות לא רלוונטי??
תשובה לשאלה נוכל למצוא אם נתייחס לזמן הקצר הזה כ'טקס מעבר', כלשונו של ארנולד ואן-גנפ, האנתרופולוג ההולנדי החשוב. טקסי מעבר חשובים בכך שהם מתווכים בין מצב ראשוני שבו אדם נמצא לבין מצב חדש שאליו הוא רוצה להגיע, זה יכול להיות כניסה לעול מצוות או לקבוצה חברתית כזו או אחרת. הם לא צריכים להיות ארוכים כמו שהם אמורים להעביר מסר חד בזמן קצר ולעזור להפנים ערכים מהותיים.
עם ישראל יצא ממצרים והקב"ה לא רצה שיכנסו מיד לארץ ישראל דרך ארץ פלשתים. זה היה קרוב מדי ומהיר מדי. עם של עבדים שמיד צריך לטפל במלחמות וכינון ממלכה עלול לפספס את מהותו וייעודו. בשביל זה צריך טקס מעבר שכולל כמובן את מעמד הר סיני אך גם את סדר החניה. בסדר הזה עם ישראל מתבקש להפנים כמה ערכי-יסוד שעשויים להעלם בכניסה לארץ אך דווקא בשל כך הם כה חשובים.
אז מה הם אותם ערכים?
ראשית, המרכז של החברה הישראלית צריך להיות הקודש, משכנו של הקב"ה. שנית, אחדות. עם ישראל מקיף כולו את המשכן ויוצר מבנה אחדותי שכל אחד נצרך בו. וכפי שאומר הרמב"ן, כל אחד מביא תרומה ייחודית לתוך הסיפור הישראלי והוא מה שיוצר את התלכיד המאפשר את קיום המשכן ונוכחות ה'. דבר שלישי, כל שבט נמצא במרחק שווה מהקודש.
בכניסה לארץ ישראל הסדר הזה יתפרק בין-רגע אולם גם כאשר כל שבט ומשפחה יגורו בכפר שלהם במרחק רב ובאופן מפוזר, התורה רוצה שנפנים את האחדות והיחד של עם ישראל; שלא נשכח שמרכז החברה הישראלית אמור להיות נקודת הקודש ושבאופן מהותי כולנו במרחק שווה ממנו.
דומני שנצטרך לזכור ולהפנים היטב את שלושת ערכי-יסוד אלו במיוחד בתקופת הבחירות השניה הבאה עלינו לטובה.
הרב שראל רוזנבלט
הרב שראל רוזנבלט משמש כראש הישיבה ור"מ שיעור א'. מייסד-שותף ועמית בכיר במרכז הבין-דתי אור תורה ובית המדרש לישראל והאנושות. הרב שראל פעיל זה למעלה מעשור בשיח בין-דתי הן ברמה הארצית והן בפרויקטים בינלאומיים. בעבר שימש כראש כולל ההלכה ע"ש שטראוס להכשרת רבנים ומנהיגי קהילה וכן כרב קהילת הרימון באפרת. בוגר תואר B.e.d בחינוך ומחשבת ישראל ותושב"ע במכללת הרצוג, וכן מוסמך במחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון. עבודת המאסטר שלו עסקה בקבלת הרמב"ן וראשוני המקובלים בגירונה. מתגורר באפרת, נשוי לצורית ואב לחמישה ילדים.
דעת; תורה הוא פרויקט ייחודי בבית המדרש למחשבה יהודית. הפרויקט מבקש להיות מקום לתוכן תורני והגותי איכותי, ולמבקשי דעת וחכמה במרחב הרשת.
