מתורת הישיבה: מיהי הדמות האידיאלית בתפיסת הרמב"ם?

דעת; תורה

מהו היחס בין הפילוסוף ובין המדינאי במשנת הרמב"ם? רשמים מהשיעורים עם ד"ר אסף מלאך

בשיעורים של ד"ר אסף מלאך אנו עוסקים במחשבה מדינית בהגות ימי הביניים. הסדרה הראשונה פתחה בשיטת הרמב"ם כפי שמשתקפת במורה נבוכים, והשאלה שהטרידה אותנו הייתה: איך, או עדכמה, הרמב"ם העריך את העשיה המדינית והפוליטית? ובכלל, מיהו הדמות האידיאלית במשנתו?

***

נקודת הפתיחה לדיון שלנו היא נקודת הסיום של המורה נבוכים (ג, נד).וליתר דיוק, הסתירה שמופיעה שם. הרמב"ם מצביע על "ארבע השלמויות"של האדם, כשהשלמות העליונה היא "השגת המושכלות" וידיעת ה', ומתחתיה השלמות של תיקון המידות, שקשורה ליחסים החברתיים. אך בחתימת המורה יש תפנית –הרמב"ם טוען שידיעת ה' אינה אמורה להוביל לעשיית "חסד משפט וצדקה", כלומר תיקון המידות והחברה. אז האם השלמות היא בעיקרה שכלית או חברתית?

כדי לענות על כך, מלאך ביצע עיקוף נוסף. הוא הראה שבאופן מפתיע, סתירה דומה קיימת גם אצל המורה של הרמב"ם בתחומים רבים - אריסטו. בספר"אתיקה", ובפרט בפרק העשירי, אריסטו מסביר ש"הפילוסוף קודם למדינאי", כלומר העיון השכלי עליון על תיקון החברה. אך מיד לאחר מכן, הוא חוזר לכך שגם החכם שעוסק במושכלות חייב לעסוק בחקיקה, ובתיקון סביבתו והמדינה.

ההשוואה בין השניים מלמדת הרבה, כמו העובדה שהסתירה מכוונת ואינה נועדה לאזני ההמון בלבד. בנוסף, ההשוואה מראה היכן הרמב"ם חרג מדברי אריסטו.למשל, אריסטו מתייחס לאושר שנוצר כתוצאה מהעיסוק האידיאלי, בעוד שהרמב"ם מתעלם מנקודה זו לחלוטין, ומעמיד את מושג השלימות במקומה. ועדיין – מה פשרה של סתירה זו, ששוזרת את המורה כולו?

לדעת מלאך, אצל הרמב"ם ואריסטו האידיאל הוא החכם המנהיג. לצד העיון המופשט, על החכם לנצל את חוכמתו להיטיב עם החברה והמדינה. אחת הראיות החזקותלכך ברמב"ם הוא שהדמות האידיאלית הוא משה רבנו: הנביא הגדול ביותר הוא גם המנהיג הדגול ביותר.

וכך, במפגש הנבואי הישיר ביותר, כשמשה רוצה "לדעת" את האל בנקרת הצור, אלוהים חושף בפניו את שלוש עשרה המידות, הלא הם "תארי הפעולה" ודרכי ההנהגה של ה' בעולם. תארים אלו הם "המעשים היוצאים מלפניו יתעלה *באשר להבאת בני האדם לידי מציאות והנהגתם*" (מו"נ א, נד). שוב נרמז לכך שהנבואה העליונה של הנביא השלם נועד להנהגת העם ותיקונו.

הבנה זו, בה החכם והנביא הוא גם המנהיג ומי שמיטיב עם הברואים, חורזת נושאים רבים בקריאת המורה, והקורא הזהיר יבחין בכך בדיונים על מושג הנבואה, התורה,חטא אדם הראשון ועוד. החידוש בטענה מתגלה בהשוואה להוגים אחרים, שהתעלמו כמעט לחלוטין מהיבטים מדיניים במשנתם הדתית (בבחינת "הפרדת דת ומדינה"). למשל, מפתיע לגלות שאצל הכוזרי אין התייחסות למלך או הנהגה פוליטית(!).

קריאה שכזו ברמב"ם אינה יכולה להשאיר אותנו ספופים בתוך בית המדרש, ומזמינה אותנו לפעול במרחב הציבורי, וכדברי מלאך:

"המבקש אפוא השראה לפעילות פוליטית כשליחות עליונה וכצו השעה,העולה אף על האתגר הרוחני של חיי עיון טהורים מתוך פרישות והתבודדות, ילך לו אצל הרמב"ם. חוק, מדינה, מוסר הנובע מתוך השגה תבונית – אלו חלקים מרכזיים בתכליתו של אדם ותכליתה של אומה. זהו אולי גם סודו של הפסוק הבלתי־צפוי שאותו בחר הרמב"ם להציב בראש מורה הנבוכים, פסוק שאיננו עוסק בהכרה השכלית אלא דווקא בצדק המדיני, שאיננו מדגיש את אתגר ההישג האישי אלא דווקא את בניין האומה: "פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים"."

 

למאמר: https://bit.ly/31RDdQv

 

דעת; תורה

דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)

מתורת הישיבה: מיהי הדמות האידיאלית בתפיסת הרמב"ם?

מהו היחס בין הפילוסוף ובין המדינאי במשנת הרמב"ם? רשמים מהשיעורים עם ד"ר אסף מלאך

בשיעורים של ד"ר אסף מלאך אנו עוסקים במחשבה מדינית בהגות ימי הביניים. הסדרה הראשונה פתחה בשיטת הרמב"ם כפי שמשתקפת במורה נבוכים, והשאלה שהטרידה אותנו הייתה: איך, או עדכמה, הרמב"ם העריך את העשיה המדינית והפוליטית? ובכלל, מיהו הדמות האידיאלית במשנתו?

***

נקודת הפתיחה לדיון שלנו היא נקודת הסיום של המורה נבוכים (ג, נד).וליתר דיוק, הסתירה שמופיעה שם. הרמב"ם מצביע על "ארבע השלמויות"של האדם, כשהשלמות העליונה היא "השגת המושכלות" וידיעת ה', ומתחתיה השלמות של תיקון המידות, שקשורה ליחסים החברתיים. אך בחתימת המורה יש תפנית –הרמב"ם טוען שידיעת ה' אינה אמורה להוביל לעשיית "חסד משפט וצדקה", כלומר תיקון המידות והחברה. אז האם השלמות היא בעיקרה שכלית או חברתית?

כדי לענות על כך, מלאך ביצע עיקוף נוסף. הוא הראה שבאופן מפתיע, סתירה דומה קיימת גם אצל המורה של הרמב"ם בתחומים רבים - אריסטו. בספר"אתיקה", ובפרט בפרק העשירי, אריסטו מסביר ש"הפילוסוף קודם למדינאי", כלומר העיון השכלי עליון על תיקון החברה. אך מיד לאחר מכן, הוא חוזר לכך שגם החכם שעוסק במושכלות חייב לעסוק בחקיקה, ובתיקון סביבתו והמדינה.

ההשוואה בין השניים מלמדת הרבה, כמו העובדה שהסתירה מכוונת ואינה נועדה לאזני ההמון בלבד. בנוסף, ההשוואה מראה היכן הרמב"ם חרג מדברי אריסטו.למשל, אריסטו מתייחס לאושר שנוצר כתוצאה מהעיסוק האידיאלי, בעוד שהרמב"ם מתעלם מנקודה זו לחלוטין, ומעמיד את מושג השלימות במקומה. ועדיין – מה פשרה של סתירה זו, ששוזרת את המורה כולו?

לדעת מלאך, אצל הרמב"ם ואריסטו האידיאל הוא החכם המנהיג. לצד העיון המופשט, על החכם לנצל את חוכמתו להיטיב עם החברה והמדינה. אחת הראיות החזקותלכך ברמב"ם הוא שהדמות האידיאלית הוא משה רבנו: הנביא הגדול ביותר הוא גם המנהיג הדגול ביותר.

וכך, במפגש הנבואי הישיר ביותר, כשמשה רוצה "לדעת" את האל בנקרת הצור, אלוהים חושף בפניו את שלוש עשרה המידות, הלא הם "תארי הפעולה" ודרכי ההנהגה של ה' בעולם. תארים אלו הם "המעשים היוצאים מלפניו יתעלה *באשר להבאת בני האדם לידי מציאות והנהגתם*" (מו"נ א, נד). שוב נרמז לכך שהנבואה העליונה של הנביא השלם נועד להנהגת העם ותיקונו.

הבנה זו, בה החכם והנביא הוא גם המנהיג ומי שמיטיב עם הברואים, חורזת נושאים רבים בקריאת המורה, והקורא הזהיר יבחין בכך בדיונים על מושג הנבואה, התורה,חטא אדם הראשון ועוד. החידוש בטענה מתגלה בהשוואה להוגים אחרים, שהתעלמו כמעט לחלוטין מהיבטים מדיניים במשנתם הדתית (בבחינת "הפרדת דת ומדינה"). למשל, מפתיע לגלות שאצל הכוזרי אין התייחסות למלך או הנהגה פוליטית(!).

קריאה שכזו ברמב"ם אינה יכולה להשאיר אותנו ספופים בתוך בית המדרש, ומזמינה אותנו לפעול במרחב הציבורי, וכדברי מלאך:

"המבקש אפוא השראה לפעילות פוליטית כשליחות עליונה וכצו השעה,העולה אף על האתגר הרוחני של חיי עיון טהורים מתוך פרישות והתבודדות, ילך לו אצל הרמב"ם. חוק, מדינה, מוסר הנובע מתוך השגה תבונית – אלו חלקים מרכזיים בתכליתו של אדם ותכליתה של אומה. זהו אולי גם סודו של הפסוק הבלתי־צפוי שאותו בחר הרמב"ם להציב בראש מורה הנבוכים, פסוק שאיננו עוסק בהכרה השכלית אלא דווקא בצדק המדיני, שאיננו מדגיש את אתגר ההישג האישי אלא דווקא את בניין האומה: "פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים"."

 

למאמר: https://bit.ly/31RDdQv

 

דעת; תורה

דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)

דעת; תורה הוא פרויקט ייחודי בבית המדרש למחשבה יהודית. הפרויקט מבקש להיות מקום לתוכן תורני והגותי איכותי, ולמבקשי דעת וחכמה במרחב הרשת.