סיפור יוסף והאחים הוא סיפורה של האנושות, לא לחינם הוא ממשיך להדהד בעולם לאורך ההיסטוריה
ספר בראשית פותח בחטאים הקמאיים של האנושות והאנושי, ופונה משם לעסוק לכל אורכו בתהליכי התיקון שלהם. חטא האכילה מעץ הדעת הוא תחילתו של בירור יחסי האדם ואלוקיו, בעוד שחטאו של קין מהווה את יריית הפתיחה לבירור וכינון היחסים הנכונים בין איש לרעהו.
כיצד הולכים שני אחים זה לצד זה בעולם בלי לקיים יריבות מובנית על מקומם? כיצד מכוננים אחרוּת בריאה, המכירה בזולת ומעניקה לו את המקום שלו בלי חיכוך עם האני שלי? קין נכשל בהגדרת מקומו של האחר, בהכרת תפילתו ועצמאותו האישיותית. יוסף והאחים נקלעים גם הם לאותה הסוגייה, והפעם כבר צומח ראשיתו של פתרון.
הרב יהודה ליאון אשכנזי [מניטו], בספרו "סוד מדרש התולדות" [חלק ג'] רואה בסיפור יהודה ויוסף, בפרשתנו, את התיקון של חטא קין. כשיהודה ניגש אל יוסף ופונה אליו כאדון אל אדון, הוא מכיר במלוא הכוחות הפועלים במשוואה, בכל צלם האדם שבשניהם. מיום שהבינו בני האדם שניתן להפעיל כוח, שניתן לכונן מערכת של שולט ונשלט, התפתחו וצמחו מודלים שונים של יחסי אנוש. חברות טוטליטריות מניחות שאם קיים שולט ונשלט, הרי שעליך לשאוף להיות השולט גם במחיר רמיסת האחר. אני אדון ואתה עבד. עקרונות נוצרים קורבניים, מנגד, מניחים שאם זו המשוואה הרי שעל האדם לשאוף להיות הנשלט, הקרבן. אני עבד ואתה אדון. בחברות המיסטיות התפתח מודל אחר שלישי, המבקש לראות בכולם נשלטים ועבדים זה מול זה ובכך לפתור את משוואת האחרות בביטול קולקטיבי. אני עבד ואתה עבד.
על גבי כל אלו התורה מעמידה חלופה- גם אני אדון וגם אתה אדון. גם לי יש מקום וגם לך יש מקום, בגלל צלם האלוקים שבכל אחד, בגלל המקום העצמאי של כל אחד בעולם. יש למצוא את היכולת לחיות במלאות עצמית בלי להתבסס על הכחשת האחר או על האדרתו. מה שקין לא ידע לעשות, ידע יהודה להפגין בפנייתו ליוסף. "ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני" ומסביר המדרש- "מה אתה מלך במצרים אף אני מלך ביהודה". בעל הטורים גם מסב את תשומת הלב לסופי התיבות "ויגש אליו יהודה" = "שוה". שני אחים המכירים בשוויונם, המכירים בהיותו של כל אחד מלך, אחרי מסע ארוך של היררכיה תוקפנית ומבטלת. ההכרה ההדדית, כלשונו של מניטו, היא סימן להמצאת פתרון אמיתי למשוואת האחווה בהיסטוריה האנושית.
בגישתו זו, נבדל מניטו מקאנט ומדבריו על האחרות. קאנט כותב גם הוא על הצורך לכונן יחסים תקינים ואמפתיים עם השונה ועם האח. אלא שבניגוד לקאנט המבסס את פתרון המשוואה על האמפתיה ועל היתרונות של הבחירה בה, מניטו מדבר על הצדקה יסודית ומהותנית יותר להכרה בערכו של האחר. אני מעניק לך את הקרדיט המלא למקום שלך בגלל שאני מכיר במי שאתה, ולא רק בגלל שחמלה וסולידריות הם כלים יעילים שיובילו אותנו לחברה מתוקנת וטובה.
סיפור יוסף והאחים הוא סיפורה של האנושות, לא לחינם הוא ממשיך להדהד בעולם לאורך ההיסטוריה, דרך קיסרי רומא והרוגי מלכות ועד עצם היום הזה.
שבת שלום!
דעת; תורה
דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)
סיפור יוסף והאחים הוא סיפורה של האנושות, לא לחינם הוא ממשיך להדהד בעולם לאורך ההיסטוריה
ספר בראשית פותח בחטאים הקמאיים של האנושות והאנושי, ופונה משם לעסוק לכל אורכו בתהליכי התיקון שלהם. חטא האכילה מעץ הדעת הוא תחילתו של בירור יחסי האדם ואלוקיו, בעוד שחטאו של קין מהווה את יריית הפתיחה לבירור וכינון היחסים הנכונים בין איש לרעהו.
כיצד הולכים שני אחים זה לצד זה בעולם בלי לקיים יריבות מובנית על מקומם? כיצד מכוננים אחרוּת בריאה, המכירה בזולת ומעניקה לו את המקום שלו בלי חיכוך עם האני שלי? קין נכשל בהגדרת מקומו של האחר, בהכרת תפילתו ועצמאותו האישיותית. יוסף והאחים נקלעים גם הם לאותה הסוגייה, והפעם כבר צומח ראשיתו של פתרון.
הרב יהודה ליאון אשכנזי [מניטו], בספרו "סוד מדרש התולדות" [חלק ג'] רואה בסיפור יהודה ויוסף, בפרשתנו, את התיקון של חטא קין. כשיהודה ניגש אל יוסף ופונה אליו כאדון אל אדון, הוא מכיר במלוא הכוחות הפועלים במשוואה, בכל צלם האדם שבשניהם. מיום שהבינו בני האדם שניתן להפעיל כוח, שניתן לכונן מערכת של שולט ונשלט, התפתחו וצמחו מודלים שונים של יחסי אנוש. חברות טוטליטריות מניחות שאם קיים שולט ונשלט, הרי שעליך לשאוף להיות השולט גם במחיר רמיסת האחר. אני אדון ואתה עבד. עקרונות נוצרים קורבניים, מנגד, מניחים שאם זו המשוואה הרי שעל האדם לשאוף להיות הנשלט, הקרבן. אני עבד ואתה אדון. בחברות המיסטיות התפתח מודל אחר שלישי, המבקש לראות בכולם נשלטים ועבדים זה מול זה ובכך לפתור את משוואת האחרות בביטול קולקטיבי. אני עבד ואתה עבד.
על גבי כל אלו התורה מעמידה חלופה- גם אני אדון וגם אתה אדון. גם לי יש מקום וגם לך יש מקום, בגלל צלם האלוקים שבכל אחד, בגלל המקום העצמאי של כל אחד בעולם. יש למצוא את היכולת לחיות במלאות עצמית בלי להתבסס על הכחשת האחר או על האדרתו. מה שקין לא ידע לעשות, ידע יהודה להפגין בפנייתו ליוסף. "ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני" ומסביר המדרש- "מה אתה מלך במצרים אף אני מלך ביהודה". בעל הטורים גם מסב את תשומת הלב לסופי התיבות "ויגש אליו יהודה" = "שוה". שני אחים המכירים בשוויונם, המכירים בהיותו של כל אחד מלך, אחרי מסע ארוך של היררכיה תוקפנית ומבטלת. ההכרה ההדדית, כלשונו של מניטו, היא סימן להמצאת פתרון אמיתי למשוואת האחווה בהיסטוריה האנושית.
בגישתו זו, נבדל מניטו מקאנט ומדבריו על האחרות. קאנט כותב גם הוא על הצורך לכונן יחסים תקינים ואמפתיים עם השונה ועם האח. אלא שבניגוד לקאנט המבסס את פתרון המשוואה על האמפתיה ועל היתרונות של הבחירה בה, מניטו מדבר על הצדקה יסודית ומהותנית יותר להכרה בערכו של האחר. אני מעניק לך את הקרדיט המלא למקום שלך בגלל שאני מכיר במי שאתה, ולא רק בגלל שחמלה וסולידריות הם כלים יעילים שיובילו אותנו לחברה מתוקנת וטובה.
סיפור יוסף והאחים הוא סיפורה של האנושות, לא לחינם הוא ממשיך להדהד בעולם לאורך ההיסטוריה, דרך קיסרי רומא והרוגי מלכות ועד עצם היום הזה.
שבת שלום!
דעת; תורה
דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)
דעת; תורה הוא פרויקט ייחודי בבית המדרש למחשבה יהודית. הפרויקט מבקש להיות מקום לתוכן תורני והגותי איכותי, ולמבקשי דעת וחכמה במרחב הרשת.
