פרשת נח

דעת; תורה

מה זו ברית, ולמה שבני האדם והא-ל יכרתו אחת כזו

מבריאה לברית

 

לפני שנוח מתחיל לבנות את התיבה הוא מקבל הבטחה לברית: "והקימותי את בריתי איתך ובאת אל התיבה". מונח חדש בתורה שטרם נראה עד כה: ברית. גם תהליך היציאה שלו מהתיבה מהווה חלק בקיום הברית ומוזכר ככזה. הקשת בענן מתוארת כסמל להבטחתו של הקב"ה לקיום בריתו שלא להביא מבול נוסף על הארץ.

 

מה זו ברית, ולמה שבני האדם והא-ל יכרתו אחת כזו

 

כשניגשים לסקור את פרשנות רבותינו למשמעות הברית, אפשר לשים לב שאת רש"י למשל מטרידה השאלה מה בדיוק היה תוכן הברית. על מה סוכם, מה הובטח. את האזכור הראשון של הברית הוא מפרש כברית שנועדה לשמור על המזון שנח צובר בינתיים שלא ירקיב, ועל אבטחת תהליך בניית התיבה מפני רשעי אותו הדור. במילים אחרות: מתן מענה לבעיות שיצוצו לנח כשהוא בא בעצמו לקיים את חלקו בהתקשרות המשותפת של הברית.

 

בהתאמה, גם את "קיום הברית" שלאחר המבול מפרש רש"י כ"נתינת אות". "והקימותי את בריתי"= אני אתן קשת בענן שתהיה לאות על קיום הברית העתידית שלא להביא מבול נוסף. הדרך לקיים ברית היא לתת לה קיום, לתת לה תוקף, להמציא איזה גיבוי שישכנע את כל הצדדים בנכונותה. להראות שהאינטרס המשותף עדיין קיים.

 

בדומה לרש"י, הרמב"ן מציע גם הוא פרשנות לתוכן הברית שאותה מתאר הקב"ה, אולם בשונה מרש"י הוא גם מציע להתבונן על עצם משמעותו של המושג. גם לשונית [כמו שנים שבוררים להם החלטה משותפת], וגם על דרך המשמעות המהותית: המשך של השורש ב.ר.א.

 

אחרי שבפרשה הקודמת נפגשנו עם ה"בריאה", עם "ברא-שית", בפרשת נח מפגישה אותנו התורה עם שכלול הבריאה הפשוטה לכדי ברית. לא רק עצם המצאת היש מהאין אלא גם הענקת המשמעות והייעוד. ברית. כשהקב"ה כורת ברית עם נח הוא נותן משמעות לנקודת הבריאה שבו. בניגוד לשאר בעלי החיים על פני הארץ שמאבדים את נקודת ההצדקה לבריאתם בהשחיתם את דרכם ואת הברית, נח ממשיך לקיים את הברית הכרותה לברואיו של הא-ל ומצדיק את הצלתו. אם נרצה, הברית המדוברת שמופיעה בפסוק בכלל לא צריכה להתפרש כברית ספציפית להבטחה זו או אחרת לנח, אלא כהכרה בנקודת הבריאה שבו.

 

ואולי משהו מזיהוי הברית כהכרה בנקודת הבריאה נכון גם ביחס לבריתות אחרות בעולם. ברית תועלתנית בין שני גופים או פרסונות מתקיימת ברובד האינטרסנטי על בסיס צורך ורווח הדדיים. ביום שבו תפסיק הברית להיות כדאית לאחד מהצדדים הוא יחדל מלהיות ערב מהותי לקיומה. אבל ברית עמוקה ומהותית שנכרתת בין רעים, בין זוגות, בין הורים לילדים ובין שאר מתקשרים שמתקשרים בקשר יסוד קיומם, ממשיכה להתקיים בזכות ההכרה ההדדית בנקודת הצדקת הבריאה, בהכרת נכונות ואמיתת היותו של העומד למולי ברוא יציר כפיו של הקב"ה ורצוי על ידו

 

שבת שלום!

דעת; תורה

דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)

פרשת נח

מה זו ברית, ולמה שבני האדם והא-ל יכרתו אחת כזו

מבריאה לברית

 

לפני שנוח מתחיל לבנות את התיבה הוא מקבל הבטחה לברית: "והקימותי את בריתי איתך ובאת אל התיבה". מונח חדש בתורה שטרם נראה עד כה: ברית. גם תהליך היציאה שלו מהתיבה מהווה חלק בקיום הברית ומוזכר ככזה. הקשת בענן מתוארת כסמל להבטחתו של הקב"ה לקיום בריתו שלא להביא מבול נוסף על הארץ.

 

מה זו ברית, ולמה שבני האדם והא-ל יכרתו אחת כזו

 

כשניגשים לסקור את פרשנות רבותינו למשמעות הברית, אפשר לשים לב שאת רש"י למשל מטרידה השאלה מה בדיוק היה תוכן הברית. על מה סוכם, מה הובטח. את האזכור הראשון של הברית הוא מפרש כברית שנועדה לשמור על המזון שנח צובר בינתיים שלא ירקיב, ועל אבטחת תהליך בניית התיבה מפני רשעי אותו הדור. במילים אחרות: מתן מענה לבעיות שיצוצו לנח כשהוא בא בעצמו לקיים את חלקו בהתקשרות המשותפת של הברית.

 

בהתאמה, גם את "קיום הברית" שלאחר המבול מפרש רש"י כ"נתינת אות". "והקימותי את בריתי"= אני אתן קשת בענן שתהיה לאות על קיום הברית העתידית שלא להביא מבול נוסף. הדרך לקיים ברית היא לתת לה קיום, לתת לה תוקף, להמציא איזה גיבוי שישכנע את כל הצדדים בנכונותה. להראות שהאינטרס המשותף עדיין קיים.

 

בדומה לרש"י, הרמב"ן מציע גם הוא פרשנות לתוכן הברית שאותה מתאר הקב"ה, אולם בשונה מרש"י הוא גם מציע להתבונן על עצם משמעותו של המושג. גם לשונית [כמו שנים שבוררים להם החלטה משותפת], וגם על דרך המשמעות המהותית: המשך של השורש ב.ר.א.

 

אחרי שבפרשה הקודמת נפגשנו עם ה"בריאה", עם "ברא-שית", בפרשת נח מפגישה אותנו התורה עם שכלול הבריאה הפשוטה לכדי ברית. לא רק עצם המצאת היש מהאין אלא גם הענקת המשמעות והייעוד. ברית. כשהקב"ה כורת ברית עם נח הוא נותן משמעות לנקודת הבריאה שבו. בניגוד לשאר בעלי החיים על פני הארץ שמאבדים את נקודת ההצדקה לבריאתם בהשחיתם את דרכם ואת הברית, נח ממשיך לקיים את הברית הכרותה לברואיו של הא-ל ומצדיק את הצלתו. אם נרצה, הברית המדוברת שמופיעה בפסוק בכלל לא צריכה להתפרש כברית ספציפית להבטחה זו או אחרת לנח, אלא כהכרה בנקודת הבריאה שבו.

 

ואולי משהו מזיהוי הברית כהכרה בנקודת הבריאה נכון גם ביחס לבריתות אחרות בעולם. ברית תועלתנית בין שני גופים או פרסונות מתקיימת ברובד האינטרסנטי על בסיס צורך ורווח הדדיים. ביום שבו תפסיק הברית להיות כדאית לאחד מהצדדים הוא יחדל מלהיות ערב מהותי לקיומה. אבל ברית עמוקה ומהותית שנכרתת בין רעים, בין זוגות, בין הורים לילדים ובין שאר מתקשרים שמתקשרים בקשר יסוד קיומם, ממשיכה להתקיים בזכות ההכרה ההדדית בנקודת הצדקת הבריאה, בהכרת נכונות ואמיתת היותו של העומד למולי ברוא יציר כפיו של הקב"ה ורצוי על ידו

 

שבת שלום!

דעת; תורה

דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)

דעת; תורה הוא פרויקט ייחודי בבית המדרש למחשבה יהודית. הפרויקט מבקש להיות מקום לתוכן תורני והגותי איכותי, ולמבקשי דעת וחכמה במרחב הרשת.