מהם החרכים שמבעדם אנחנו מביטים אל הנשגב? על מי אנחנו משליכים את יהבנו שינחה אותנו אל האמת? ראש הישיבה הרב @שלמה וילק משתף אותנו במחשבות על מודל המנהיג הרוחני:

 

מאז ומעולם חיפשו אנשים את אבן החכמים. אבל לא זו האלכימית, המסוגלת להפוך לזהב כל חומר, אלא את 'סלע קיומנו'- מוצק שנותן תשובה לכל השאלות ומצדיק כל דבר. זה, אומר הזוהר, היה סיפורו של עץ הדעת טוב ורע בגן העדן. זה היה סיפורו של נח, הנוטע גפן ומשתכר, וזה היה גם חטאם של נדב ואביהוא. כולם ביקשו להשתחרר מההכרה הרגילה של העולם ולהגיע לתשובה לכל השאלות, לפתח שדרכו אפשר להגיע לשמים.

 

כולנו מחפשים את הפתח הזה, המהווה מקום שיש טהור. ואכן, לפעמים מישהו מצליח למצוא את הפתח הזה ולגנוב משהו: איזה וורט חסידי מצוין, תגלית מדעית חדשה, תשובה לאיזו אקסיומה עלומה. אבל השער נסגר מיד, כי די בפרס נובל אחד. לו יפתח חדר הסודות ותגלה האמת, יבוא הקץ לעולם. יהיה זה עולם של יובל נח הררי, שסייבורגים מסתובבים בו, מלא בכבישים של מכוניות אוטונומיות שלא עושות טעויות, רכבות שבאות בזמן ורפואה המונעת את כל הבעיות או משמידה אותם. במילים אחרות – עולם ללא חמלה. עולם של צדק ואמת בלבד, עולם מלא הנאות חסרות משמעות, חברה אנושית ללא אמפתיה.

 

שוב ושוב קמים אנשים, נביאי שקר, שחלמו חלום בלילה אחד או שהזו בהקיץ, וטוענים שזכו להציץ מבעד לשסתום הזה ולהוריד אמת לארץ. וכולנו, מלאֵי התסכול על העולם השקרי והפתייני, רצים אחריהם, מבקשים לשמוע כמה מילים של אמת. והאמת הזו חייבת להיות מרוממת, מלאת פאתוס, מלווה בבטחון עצמי של מי שיצא מהמערה הקרויה עולם, וחזר כדי לספר. הם לא באו לרמות, הם באמת הביטו מעבר. אלא שמה שהם מצאו זה חריר הצצה לא מציאותי. הם הביטו בפתח פתוח שברא השטן, או איזה פרסומאי או במאי קולנוע, מעצב אופנה או איזה רב, שיצרו חריר הצצה מפחדיהם, מתשוקותיהם או משריטותיהם. רק לפעמים יש נביאי אמת, ובדידותם מעידה עליהם יותר מכל.

 

העולם מלא בחורי הצצה אל מה שמעבר, לידם עומדים תורים של בני אדם ומשלמים מחיר גבוה מאוד כדי שהשומר בכניסה יתן להם רגע אחד של הארה. ברוב המקרים זה שעומד שם עם טלסקופ ליד חריר ההצצה, אין לנו אלא להאמין שאורותיו הם אורות של אמת. החרדים בחרו אדמו"רים וגדולי תורה, הקיבוצים מינו פוליטרוקים, ההמון מעריץ סלבריטאים, ואפלטון גאה בכולם על הדיקטטורה הנאורה. רק הציונות הדתית, האנשים כמובן, לא המפלגה, מתמרדת ולא מוכנה לקבל הארה מיד שניה או שלישית. או שתתנו לי להביט בעצמי ולראות אם באמת, או שאין שם כלום חוץ מתרבות מוצלחת ואמונה של פסקל. הפנמנו את הדמוקרטיה יותר מכולם, איש הישר בעיניו יעשה.

 

בעיני רבי נחמן כל הנביאים המודרניים הם נביאי שקר. אדמו"רים ורבנים, מעצבי תודעה למיניהם, פוליטיקאים ואמנים, עיתונאים ונביאי זעם – כולם מאחזי עיניים, שוטים. הצדיק לעומתם לא צריך להיות ממשי ונוכח, די בכך שינשוף נשמת חיים באפינו, כפי שמלמד האדמו"ר הזקן בראש ליקוטי אמרים. לך אל הצדיק, תאמין שיש אחד כזה בסוף כל דרך, מישהו שמושך אותך אליו, מישהו שכנראה לא תגיע אליו כי העגלה תשבר והמים יציפו.

 

אבל בסוף תגיע אליו, ותגלה שזה אתה, שזו את. לא כדאי לוותר על הצדיק, כי במקומו ממילא שמים הצעירים שלנו אלהים אחרים. אל תבחרו באחד ללכת אחריו, אלא במישהו שמצביע אל אופק אפשרי בשבילך, מישהו לרוץ אתו. מישהו שלוקח אותך אל הצדיק. אל תתהו אחרי אלהי שווא המציבים עצמם כאופק, אלא באלו היודעים להצביע אל האופק בהיסוס קל וללכת איתך לשם, פעם אתה מוביל ופעם צל על השביל.