יש שאלות עובדתיות-לכאורה, שטומנות בחובן תפיסות עולם שלמות. דוגמא לשאלה כזו היא "האם יש אלוהים?" ברור לנו שתשובה לשאלה הזו נובעת מעולם מסוים, ומשליכה גם כן על מרחבים רבים בעולמנו.

באופן מעניין למדי, גם השאלה מדוע הקב"ה אסר על פעולות הכישוףבאופן כה גורף מגלמת בתוכה מחלוקות עומק על הבנת המציאות, וחושפת שאלה נוספת: האםבכלל יש בעולם כישוף?

הויכוח בין הרמב"ם והרמב"ן יוכל לחדד את הצדדים השונים. לפי הרמב"ם, הכישוף הוא אחיזת עיניים, וסכנה גדולה מכיוון שהוא מסיט אותנו מעבודת ה' לעבודה זרה. "אין דבר כזה קסם"! נובח הדוד ורנון על הארי פוטר, ונדמה שהרמב"ם יסכים לחלוטין. בתפיסת העולם הרציונלית של הרמב"ם, אין מקום סוג הדמיון הזה, שמסיט אותנו מעבודת ה' השלמה.

הרמב"ן פשוט לא מוכן לקבל הבנה כזו של המציאות. במילים חריפות הוא תוקף ואומר: "ורבים יתחסדו בנחשים לומר שאין בהם אמת כלל... ואנחנו לא נוכל להכחיש דברים יתפרסמולעיני רואים (!)" (רמב"ן דברים יח,ט). העולם של הרמב"ן גדוש בקסם ובכוחות על טבעיים, שמי שמכחיש אותם מכחיש את המציאות עצמה.

אז מדוע כישוף אסור לפי הרמב"ן? בהמשך להארי פוטר, אפשר לומר שאלו "כוחות האופל". מדובר בכוחות שמגיעים מתחומי המציאות האפלים, שכמובן קשורים גם כן לעבודה זרה ולעולם הטומאה, ואסור לנו להתקרב אליו. אנו יכולים להשתמש בכוחות האלו רק דרך עבודת ה' הראויה – דרך הנבואה.

***

כמו בשאלת קיומו של אלוהים, לפרש את השאלה "האם יש כישוף במציאות" כשאלה עובדתית היא טעות. זוהי שאלה שנוגעת ביסודות תפיסת עולמנו: האם העולם מתנהל במסגרת רציונלית בלבד? מה מקומה של המיסטיקה במציאות חיינו ובתפיסה היהודית? האם יש ישויות בעלות כוח ורצון מלבד הקב"ה? וממילא, מדוע הקב"ה אסר על הכישוף באופן כה חמור? אלו רק חלק מהמרחבים שבהם השאלה התמימה למדי משפיעה עליהם ומושפעת מהם.

שבת קסומה לכולם.

‍