אז בין סקירת יארצייט אחת לשניה ב #פרוייקט_יארצייט שלנו, חשבנו שאולי כדאי לשתף אתכם בביקורת על כמה מהמפעלים שעשו משהו מעין זה כבר לפנינו. התחלנו את #כותבים_דמויות עם סקירת הספר "אישים ושיטות" של הרב זוין [יכולים למצוא בקלות דרך ההאשטג], והיום אנחנו ממשיכים עם הרב @בני לאו והתרומה שלו בתחום.

 

את הסדרה "חכמים" [5 כרכים] הוציא הרב בני לאו בעשור וחצי האחרונים. תחת אג'נדת הנגשת מקורות ההיסטוריה והמחשבה היהודית לקהלים רחבים, הוא מתחקה אחרי שדרת החכמים שעיצבה את שושלת התורה שבע"פ. החל מהתנאים, חכמי יבנה ואנשי כנסת הגדולה, המשך דרך אמוראי ארץ ישראל ובבל הראשונים, וכלה בראשי הישיבות הגדולות הכא והתם. אז מה הוא עושה שם? הרב לאו מנתח את מכלול האינפורמציה שיש לנו אודות חכמים, אודות דעותיהם ואודות התיעוד על קורותיהם, ומגבש מתוך כל המכלול תמונה סופית של דמות בעל השמועה. מתוך תפיסה המעניקה משקל למרחב ההיסטורי, גיאוגרפי ופוליטי בה חיו הדמויות השונות, מסדר הרב לאו את פרקי הספרים השונים במקבצים קרובים זה לזה מבחינות אלו. כך למשל יופיעו הפרקים העוסקים באמוראי דרום בבל מהדור השני והשלישי ברצף אחד, בעוד שתנאי הגליל מתקופת חתימת המשנה יופיעו ברצף פרקים אחר. התקדמות הסדרה מתנהלת באופן כרונולוגי, וכך ניתן לעקוב בקלות אחרי ההקשר הכללי שבו נאמרים דבריו של חכם זה או אחר.

 

הרב לאו עומד בראש קהילת רמב"ן בירושלים, ובראש מיזם @929 ללימוד תנ"ך יומי. את סדרת "חכמים", כאמור, הוא הוציא לאור כחלק מתפיסת הנגשת נכסי הרוח היהודיים לקהלים רחבים יותר, ובמידת מה, באופן דומה למיזמים אחרים בהם הוא נוטל חלק.

 

הספרים כתובים בשפה מודרנית ובהירה. משלב הכתיבה גבוה דיו כדי לעסוק במקורות בכובד הראש ההולם, ובמקביל גם נגיש מספיק עבור קורא בעל רקע תורני דל. העימוד מאיר הפנים, לצד שילובם המדוד והמעשיר של המקורות הרלוונטיים [ושל תרגומים, עבור מקורות בארמית] – הופך את חוויית הקריאה לנוחה מאוד גם עבור מי שיודע כבר דבר או שנים על הדמויות המדוברות וגם עבור מי שזו לו הפעם הראשונה. מצד אחד, מבסס הרב לאו את הסבריו ותיאוריו על ציטוטים ומקורות מדברי רבותינו באופן שמכניס את הקורא אל חוויית הלימוד בעצמו. ומן הצד השני, לימוד וקריאת הספרים דומים יותר להאזנה להרצאה ולטעימה מ"שולחן הערוך לפניו", ולא לסדר עיון ישיבתי. בטוב טעם מצליח המחבר לאזן בין קהלי היעד השונים שלו, מבלי לאבד את הלמדנים או את המבקרים מבחוץ. ראוי לציין, שלקוראים בעלי השכלה מוקדמת אודות החכמים הנסקרים יכול הספר לשמש בעיקר כאיסוף מקורות והצעת קווי יסוד לדמויות השונות. גם אם חלק מהקוראים מכירים נתח משמעותי מן המובא בספרים, יש בסידורם היסודי כדי להוות ריענון טוב, הנחת הדברים באופן מסודר, ואף איסוף מקורות מרשים. הרב לאו לא חוסך פיסות תיעוד רלוונטיות ללימוד אודות אופייה ותורתה של כל אחת מדמויות חכמינו שהוא סוקר. לו בשל כך, עשויים גם הקהלים המשכילים יותר למצוא בספרים אלו פונדק מרכזי לעיון בסיפור חייהם של בעלי השמועות.

 

תוכנו של כל פרק משתנה מעט בהתאם לתיעוד ההיסטורי והתורני של כל חכם, סיפורו וקורותיו. ככלל, מנסה הספר לעסוק בתחילה בתיאור דמותו, קורותיו וסביבתו של החכם הנסקר, תוך דיון מושכל במקורות המובאים אודותיו ובמשמעותם. הרב לאו לא חושש להאריך בתהליך הסקת המסקנות הנובעות מהמקורות השונים בשפה קולחת, ובסוף כל פסקה גם לקשר את הדברים באופן מדוייק למגמה הכללית ולטענות הפרטניות שהוא מנסה להעלות בשלב זה של הסקירה. גם אם לעיתים אין פרשנותו הפרשנו היחידה המוכרחת – הרי שהדיון במקורות נעשה בצורה מעמיקה ומבוססת. הפרקים השונים מכילים תתי פרקים העוסקים בהיבטים שונים בחייו של החכם – מעמדו, מצבו ה"פוליטי" במארג הרבני של תקופתו, אפיון משנתו וניתוח נקודות רוחב שלעיתים עולות מבין מאמריו השונים.

 

סקירות אלו ואחרות מצליחות להעמיד מבין השורות את דמותו של בעל השמועה, דמותו של חכם מחכמי ישראל שכעת ניתן לחוש ולהבין. ההקשר כולו קם לתחייה. יפה ניסח את הדברים הרב @יהודה ברנדס בהקדמתו לכרך החמישי והאחרון: "תלמיד העוסק במשנתו של חכם מסויים, בקודש או גם בחול, נשכר הרבה מכך שקודם ללימוד הוא מקבל רקע על דמותו של האדם ועל ההקשר שבו נאמרו דבריו. כשעוסקים בדברי תורה, החייאת דמותו של החכם הופכת את דבריו ממידע יבש וניטרלי לדברי אלקים חיים ממש."

 

#כותבים­_דמויות פוסט שני