במחשבה יהודית, בדקדוק, בפרשנות המקרא ובפילוסופיה, חיבורים רבים שיצאו תחת ידו האירו את הדרך לרבים מתלמידיו הידועים בפני עצמם כדמויות מופת של יצירה למדנית יהודית.
בזכות היותו ראש ישיבה בבבל [ולאחר מכן ראש ישיבת סורא] אנחנו זוכים להזכיר את שמו עד היום בתוספת התואר גאון. ההוד וההילה סביב דמותו של רס"ג [רב סעדיה גאון] לא התעמעמה עד היום, שנים לאחר שחיבורים רבים שנכתבו בעקבות תורתו ומפעלו כבר הספיקו להתיישן בעצמם.
היקף הכתיבה של רס"ג שהשתמרה בצורה מסודרת היה עצום בקנה המידה של רוב הגאונים שחיו בתקופתו. במחשבה יהודית, בדקדוק, בפרשנות המקרא ובפילוסופיה, חיבורים רבים שיצאו תחת ידו האירו את הדרך לרבים מתלמידיו הידועים בפני עצמם כדמויות מופת של יצירה למדנית יהודית. רס"ג נהנה ממעמד נישא ביותר בעולם היהודי דאז. משפיעים יהודים בקהילת בגדאד היהודית מינו אותו לראש ישיבת פומבדיתא, מה שהוביל אותו בהמשך הדרך לעמוד גם בראש ישיבת סורא. באופן בלתי מתפשר הקפיד רס"ג לעמוד על דעותיו הנחרצות, גם כשאלו הובילו אותו לסכסוך עם ראש הגולה ולמשבר פוליטי מתמשך.
אחת המחלוקות הפנימיות החריפות ביותר שידע העם היהודי בגולה היה הפולמוס סביב קביעת לוח השנה העברי. בשנים ד'תרפ"ב–ד'תרפ"ד (921–923) התגלע ויכוח נוקב בין חכמי ארץ ישראל, ובראשם חכם בשם "בן-מאיר", ובין חכמי בבל שבראשם רס"ג, סביב קביעת לוח השנה העברי והגדרת השנה כחסרה או כמלאה. בהיותו בין ראשי מנהיגי בבל באותה תקופה עמד רס"ג כנגד הפיצול בלוח העברי ונלחם רבות כדי לשכנע את חכמי ארץ ישראל ליישר קו ע"פ הפסיקה הבבלית. על אף שהפולמוס ארך זמן רב, נראה שהשפעתו של רס"ג וכוחו המנהיגותי עשו את שלהם, ורבים מפוסקי ארץ ישראל עברו לצדד בדעתו. בשורה התחתונה, לא ברור בדיוק באיזה שלב, התקבלה פסיקתו של רס"ג בעניין זה על כל העם היהודי והלוח אוחד מחדש.
[בשיעוריו של הרב אושרי בבית המדרש למחשבה הרחבנו בעבר בעניין פולמוס לוח השנה. מקווים להרחיב עוד בפעם אחרת].
ואיך אפשר לדבר על רס"ג בלי להזכיר את אחד מחיבורי ההגות הגדולים ביותר שיצאו תחת ידו – אמונות ודעות. ספר האמונות והדעות היווה פריצת דרך בכתיבתו השיטתית על נושאים יסודיים במחשבת ישראל, ביניהם בריאת העולם, אחדות הבורא, שכר ועונש ובחירה חופשית. הנושאים כולם נידונו בספרות חז"ל גם לפני רס"ג ואף זכו להתייחסויות מפורטות עוד לפניו, אבל היה בקיבוצם לכדי מסה אחת מעין פריצת דרך בביסוס עולם המחשבה היהודית. גדולי הכותבים בדורות שאחריו הושפעו באופן ישיר או עקיף מכתיבתו. הן בתחומי התוכן והתפיסה [הרמב"ם הוא אולי אחת הדוגמאות הבולטות לכך] והן בתחומי השפה והדקדוק שגם בהם היה מצוי וכתב מסות רבות [דונש בן לברט ומנחם בן סרוק, הידועים לנו כמחברים מובילים בתחומי הפיוט, הדקדוק והבלשנות].
דעת; תורה
דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)
במחשבה יהודית, בדקדוק, בפרשנות המקרא ובפילוסופיה, חיבורים רבים שיצאו תחת ידו האירו את הדרך לרבים מתלמידיו הידועים בפני עצמם כדמויות מופת של יצירה למדנית יהודית.
בזכות היותו ראש ישיבה בבבל [ולאחר מכן ראש ישיבת סורא] אנחנו זוכים להזכיר את שמו עד היום בתוספת התואר גאון. ההוד וההילה סביב דמותו של רס"ג [רב סעדיה גאון] לא התעמעמה עד היום, שנים לאחר שחיבורים רבים שנכתבו בעקבות תורתו ומפעלו כבר הספיקו להתיישן בעצמם.
היקף הכתיבה של רס"ג שהשתמרה בצורה מסודרת היה עצום בקנה המידה של רוב הגאונים שחיו בתקופתו. במחשבה יהודית, בדקדוק, בפרשנות המקרא ובפילוסופיה, חיבורים רבים שיצאו תחת ידו האירו את הדרך לרבים מתלמידיו הידועים בפני עצמם כדמויות מופת של יצירה למדנית יהודית. רס"ג נהנה ממעמד נישא ביותר בעולם היהודי דאז. משפיעים יהודים בקהילת בגדאד היהודית מינו אותו לראש ישיבת פומבדיתא, מה שהוביל אותו בהמשך הדרך לעמוד גם בראש ישיבת סורא. באופן בלתי מתפשר הקפיד רס"ג לעמוד על דעותיו הנחרצות, גם כשאלו הובילו אותו לסכסוך עם ראש הגולה ולמשבר פוליטי מתמשך.
אחת המחלוקות הפנימיות החריפות ביותר שידע העם היהודי בגולה היה הפולמוס סביב קביעת לוח השנה העברי. בשנים ד'תרפ"ב–ד'תרפ"ד (921–923) התגלע ויכוח נוקב בין חכמי ארץ ישראל, ובראשם חכם בשם "בן-מאיר", ובין חכמי בבל שבראשם רס"ג, סביב קביעת לוח השנה העברי והגדרת השנה כחסרה או כמלאה. בהיותו בין ראשי מנהיגי בבל באותה תקופה עמד רס"ג כנגד הפיצול בלוח העברי ונלחם רבות כדי לשכנע את חכמי ארץ ישראל ליישר קו ע"פ הפסיקה הבבלית. על אף שהפולמוס ארך זמן רב, נראה שהשפעתו של רס"ג וכוחו המנהיגותי עשו את שלהם, ורבים מפוסקי ארץ ישראל עברו לצדד בדעתו. בשורה התחתונה, לא ברור בדיוק באיזה שלב, התקבלה פסיקתו של רס"ג בעניין זה על כל העם היהודי והלוח אוחד מחדש.
[בשיעוריו של הרב אושרי בבית המדרש למחשבה הרחבנו בעבר בעניין פולמוס לוח השנה. מקווים להרחיב עוד בפעם אחרת].
ואיך אפשר לדבר על רס"ג בלי להזכיר את אחד מחיבורי ההגות הגדולים ביותר שיצאו תחת ידו – אמונות ודעות. ספר האמונות והדעות היווה פריצת דרך בכתיבתו השיטתית על נושאים יסודיים במחשבת ישראל, ביניהם בריאת העולם, אחדות הבורא, שכר ועונש ובחירה חופשית. הנושאים כולם נידונו בספרות חז"ל גם לפני רס"ג ואף זכו להתייחסויות מפורטות עוד לפניו, אבל היה בקיבוצם לכדי מסה אחת מעין פריצת דרך בביסוס עולם המחשבה היהודית. גדולי הכותבים בדורות שאחריו הושפעו באופן ישיר או עקיף מכתיבתו. הן בתחומי התוכן והתפיסה [הרמב"ם הוא אולי אחת הדוגמאות הבולטות לכך] והן בתחומי השפה והדקדוק שגם בהם היה מצוי וכתב מסות רבות [דונש בן לברט ומנחם בן סרוק, הידועים לנו כמחברים מובילים בתחומי הפיוט, הדקדוק והבלשנות].
דעת; תורה
דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)
דעת; תורה הוא פרויקט ייחודי בבית המדרש למחשבה יהודית. הפרויקט מבקש להיות מקום לתוכן תורני והגותי איכותי, ולמבקשי דעת וחכמה במרחב הרשת.
