בין קודש לקודש: המצוות כסמלים? בין הרש"ר הירש להשל (חלק ראשון)

דעת; תורה

בסדרה הזו נבחן את הגישה הסימבולית למצוות, ונדון ביתרונות ובקשיים שבכל שיטה. בחלק זה נדון בגישתו הסימבולית של הרש"ר הירש.

האם אנו עובדים את ה' באופן סמלי? בין הרש"ר הירש לאברהם יהושע השל (חלק ראשון)

***

היחס לטעמי המצוות נתון לוויכוח מזה דורות, והדיון לא פסח גם על ההוגים המודרניים. לצד זאת, יש הרבה מן החדש באבחנה של הרש"ר הירש בספרו "המצוות כסמלים", הטוענת שהמצוות הם, ובכן, סמלים.

כדי לטעון שהמצוות הם סמלים צריך להבין מהו סמל. הדוגמא הטובה ביותר לסמל היא דגל, חתיכת בד עם ציור שממחישה רעיון וחזון של מדינה וקהילה. גם לחיצת יד היא פעולה פיזית שמבטאת את הרעיון של ידידות, כבוד או אמון.

אבל איך נדע שהמצוות הן סימבוליות? לשם כך, הרש"ר הירש מאריך להוכיח שדיבורו של הקב"ה עם בני האדם כולל בתוכו "שפה סמלית": הקשת בענן מסמלת את הברית בין הקב"ה לאנושות, והדרישה של ה' מירמיהו לשים אזור פשתים בנהר פרת היא סמלית גם כן. ומכאן – למצוות. מצוות רבות ניתנו כ"אות", כלומר כסמל. התפילין הן "אות על ידך" ליציאת בני ישראל ממצרים, כלומר מסמלות ומנכיחות היבט רעיוני במצווה ממשית. המצוות לשיטתו מלאות בפעולות סמליות, ולכן יש לפרשם כמעשה "מייצג".

ההתבוננות על המצווה כסמל מעניקה כמה "רווחים" פרשניים משמעותיים ליהודי המשכיל. הרווח הגדול ביותר נמצא באפשרות לתת פשר למצוות שנראות לא הגיוניות. כפי שללחוץ יד או לבכות למראה דגל ישראל מתנוסס אינם מעשים רציונליים אבל הגיוניים בהקשר מסוים, כך מצוות "לא רציונליות" ניתנות להבנה הגיונית מתוך ההקשר הסמלי שלהם.

דוגמא טובה לכך הם קורבנות בכלל, וקורבנות המצורע בפרט, שגם הרמב"ם בטעמי המצוות הרים מהם ידיים וטען ש"אני לא ידעתי עד היום טעםאחד מהם" (מו"נ ג, מז). עם זאת, ההבנה הסמלית של עולם הקורבנות מאפשרת לרש"ר הירש לפרש אותם באופן הגיוני מחד, ובלי "לגלוש" למיסטיקה מאידך. גם במצוות פרה אדומה, -ה-סמל של החוקים, הרש"ר הירש מבאר באריכות ובטוב טעם, מבלי להתייחס להיבט ה"חוקי" שעולה ממצווה זו (דבר מפתיע, מכיוון  שפרשנותו מאד פרו-חז"לית. למשל, במצוות ציצית ותפילין הסבריו מסתמכים על פרטי המצוות כפי שמופיעות אצל חז"ל).

לצד הרווחים הגדולים, גם התפיסה הסמלית אינה חפה מאתגרים, שאותם מבטא אברהם יהושע השל בספרו "התפילה". ועל כך – בפעם הבאה.

***

להרחבה ראו במאמרו של ד"ר מאיר סיידלר: "ל'פתרון הבעיות המרכזיות ביותר של התודעה היהודית', הסימבוליקה של הרב שמשון רפאל הירש על רקע תקופתו" https://yesod.biu.ac.il/files/yesod/shared/seidler_hirsh.pdf

דעת; תורה

דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)

בין קודש לקודש: המצוות כסמלים? בין הרש"ר הירש להשל (חלק ראשון)

בסדרה הזו נבחן את הגישה הסימבולית למצוות, ונדון ביתרונות ובקשיים שבכל שיטה. בחלק זה נדון בגישתו הסימבולית של הרש"ר הירש.

האם אנו עובדים את ה' באופן סמלי? בין הרש"ר הירש לאברהם יהושע השל (חלק ראשון)

***

היחס לטעמי המצוות נתון לוויכוח מזה דורות, והדיון לא פסח גם על ההוגים המודרניים. לצד זאת, יש הרבה מן החדש באבחנה של הרש"ר הירש בספרו "המצוות כסמלים", הטוענת שהמצוות הם, ובכן, סמלים.

כדי לטעון שהמצוות הם סמלים צריך להבין מהו סמל. הדוגמא הטובה ביותר לסמל היא דגל, חתיכת בד עם ציור שממחישה רעיון וחזון של מדינה וקהילה. גם לחיצת יד היא פעולה פיזית שמבטאת את הרעיון של ידידות, כבוד או אמון.

אבל איך נדע שהמצוות הן סימבוליות? לשם כך, הרש"ר הירש מאריך להוכיח שדיבורו של הקב"ה עם בני האדם כולל בתוכו "שפה סמלית": הקשת בענן מסמלת את הברית בין הקב"ה לאנושות, והדרישה של ה' מירמיהו לשים אזור פשתים בנהר פרת היא סמלית גם כן. ומכאן – למצוות. מצוות רבות ניתנו כ"אות", כלומר כסמל. התפילין הן "אות על ידך" ליציאת בני ישראל ממצרים, כלומר מסמלות ומנכיחות היבט רעיוני במצווה ממשית. המצוות לשיטתו מלאות בפעולות סמליות, ולכן יש לפרשם כמעשה "מייצג".

ההתבוננות על המצווה כסמל מעניקה כמה "רווחים" פרשניים משמעותיים ליהודי המשכיל. הרווח הגדול ביותר נמצא באפשרות לתת פשר למצוות שנראות לא הגיוניות. כפי שללחוץ יד או לבכות למראה דגל ישראל מתנוסס אינם מעשים רציונליים אבל הגיוניים בהקשר מסוים, כך מצוות "לא רציונליות" ניתנות להבנה הגיונית מתוך ההקשר הסמלי שלהם.

דוגמא טובה לכך הם קורבנות בכלל, וקורבנות המצורע בפרט, שגם הרמב"ם בטעמי המצוות הרים מהם ידיים וטען ש"אני לא ידעתי עד היום טעםאחד מהם" (מו"נ ג, מז). עם זאת, ההבנה הסמלית של עולם הקורבנות מאפשרת לרש"ר הירש לפרש אותם באופן הגיוני מחד, ובלי "לגלוש" למיסטיקה מאידך. גם במצוות פרה אדומה, -ה-סמל של החוקים, הרש"ר הירש מבאר באריכות ובטוב טעם, מבלי להתייחס להיבט ה"חוקי" שעולה ממצווה זו (דבר מפתיע, מכיוון  שפרשנותו מאד פרו-חז"לית. למשל, במצוות ציצית ותפילין הסבריו מסתמכים על פרטי המצוות כפי שמופיעות אצל חז"ל).

לצד הרווחים הגדולים, גם התפיסה הסמלית אינה חפה מאתגרים, שאותם מבטא אברהם יהושע השל בספרו "התפילה". ועל כך – בפעם הבאה.

***

להרחבה ראו במאמרו של ד"ר מאיר סיידלר: "ל'פתרון הבעיות המרכזיות ביותר של התודעה היהודית', הסימבוליקה של הרב שמשון רפאל הירש על רקע תקופתו" https://yesod.biu.ac.il/files/yesod/shared/seidler_hirsh.pdf

דעת; תורה

דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)

דעת; תורה הוא פרויקט ייחודי בבית המדרש למחשבה יהודית. הפרויקט מבקש להיות מקום לתוכן תורני והגותי איכותי, ולמבקשי דעת וחכמה במרחב הרשת.