ברכת עץ החיים

הרב שראל רוזנבלט

ספר דברים בכלל ופרשת עקב בפרט מלאים בקונפליקט של הבורגנות. קונפליקט בין ברכת החיים והבטחת השפע הגשמי לבין הפחד מכך שדווקא השפע הזה ימסך את ייעודנו כעם ישראל וישכיח את הקב"ה מחיינו. 

האם אכן רק מאבק קיים בין שפע גשמי לבין זכרון הרוח ודבקות בה'? 

 

מכל ברכות האוכל שיש לנו רק אחת היא מהתורה: ברכת המזון. בפרשה נאמר: "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך". 

כאשר יצחק אבינו מבקש לברך את עשיו הוא מבקש להכין לו מנת בשר דשנה מפני שהדרך של יצחק להתחבר לברכת ה' בעולם היא דווקא דרך האוכל, דרך השפע, דרך ההנאה הגשמית.

ברכת המזון איננה רק בבחינת סור מרע; רק כדי שלא נשכח. היא מלמדת אותנו שהברכה הגשמית היא עצמה ביטוי וטעימה של ברכה אלוקית. ועל כן חוויית ההנאה הגשמית איננה רק משהו מסוכן שמרחיק אלא יש בה פוטנציאל להתחבר ולחוש בעומק האלוקי של עץ החיים. 

 

בימים אלו של קיץ, טיולים, ארץ ישראל, זמן משפחה, של ארוחה טובה, יש לנו הזדמנות מופלאה לנשום את זה פנימה, לחוש את החיבור של הגשמיות והרוחניות ולא רק לחוות את הקונפליקט שביניהם, ולברך את ה' מתוך שביעה ושמחה. 

הרב שראל רוזנבלט

ר״מ בכולל הישיבה, למד בישיבת ההסדר בעתניאל שמונה שנים בהם שירת בצבא. שימש גם כר"מ בעתניאל. בוגר תואר ראשון במכללת הרצוג במסלול חינוך, תושב"ע ומחשבת ישראל, ומוסמך במחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון. מתגורר באפרת, נשוי לצורית ואב לארבע בנות. רב קהילת הרימון באפרת.