השמיטה נועדה לשנות משהו בתודעה שאיתה אנחנו הולכים בעולם.
#ביקורת_ספרים
תמיד טוב ללמוד ולהעמיק במהות המצוות שאנחנו מקיימים- אינו דומה המקיים מהבנה ומחיבור למקיים ללא הקשר. וכשזה מגיע למצוות השמיטה- הדברים נכונים ביתר שאת. אי אפשר לפספס את העובדה שהשמיטה נועדה לשנות משהו בתודעה שאיתה אנחנו הולכים בעולם. היא קצת גדולה עלינו, וקצת משונה מדרך הטבע, והרבה דורשת ממנו להקשיב ולהתבונן בהנהגת ה' בעולם.
הספר "שיעורים בגמרא" של הרב שג"ר העוסק בשמיטה הוא הזדמנות נהדרת להתבוננות שכזו על מהותה של מצוות השמיטה. לצד סקירה מקיפה ויסודית של המקורות העיוניים וההלכתיים בסוגיות השמיטה השונות, מציעים השיעורים פשר קיומי ורוחני למודל שנת השבע.
כמצווה המעוגנת בזמן, מהווה השמיטה במשנת הרב שג"ר פתח לעיסוק מהותי במימד הזמן. כידוע, מצוות השמיטה מפוזרת על פני מספר פרשיות בחומשים שונים. חז"ל דרשו את הדומה ואת השונה בין הפרשיות ולמדו מכך דינים רבים. ידועים גם דברי הרב ברויאר שהציע במסגרת שיטת הבחינות לקרוא את הפרשיות השונות כמשקפות יסודות שונים במהות מצוות השמיטה. הרב שג"ר מרחיב גם הוא בדרכו הקיומית על החלוקה המהותית בין היבטי המצווה השונים המתחדדים בכל פרשייה, ודרך כך גם במהותו של מימד הזמן.
את הפרשייה הנראית כעוסקת בהיבט הצדק החברתי של השמיטה הוא קורא לא רק כאמצעי ליצירת שוויון הזדמנויות, אלא גם ככלי ליצירת "השעיה של הזמן". המרדף אחרי מימוש הצרכים הפיזיים והתנועה הנפשית שהוא מייצר יכולים להיקטע רק באמצעות מרחבי זמן שמגדירים לנו לעצור: שבתות, חגים, ומסתבר שגם שמיטה. אלא שבניגוד לאופציית ההשבתה הכאוטית שהיתה נהוגה בתרבויות פגאניות ששאפו להגיע חזרה אל נקודת הראשית מתוך הרס הקיים, התורה מעמידה מודל מפתח ומחייה למימוש השעיית מרוץ הזמן- השוויון החברתי. את הפרשייה המציגה את מצוות השמיטה כאיסור על עבודת הארץ הרב שג"ר מציע לקרוא כהכוונה לחיים של קדושה שמתבטאים דווקא בפעולות כלכליות בעלות השלכה חברתית. הקדושה מקבלת נוכחות דוקא באמצעות הנכונות לשנות את סדרי החברה למען המצווה.
בהמשך הספר עוסק הרב שג"ר בסוגיות פילוסופיות העומדות ברקע מחלוקות הלכתיות בדיני השמיטה. התלמודים מסבירים למשל את תקנת הפרוזבול שתיקן הלל כתלויה בכוח החכמים ובעובדה שהשמיטה כיום היא מדרבנן. תקנת הפרוזבול מעוררת שאלות בסיסיות על היכולת לתקן תקנה כנגד דברי תורה. הספר סוקר את הגישות השונות בראשונים להבנת דברי הבבלי והירושלמי ומנסה להעניק פשר עמוק לתפיסות המטא-הלכתיות העומדות בבסיס כל אחד מההסברים. מושגים כמו "פיקציה המשפטית" או "שימוש בכוח בית דין" המופנים בדרך כלל כלפי תקנת הפרוזבול, מקבלים מובן עמוק יותר מתוך עמידה על האופי הדינמי והלא-בהכרח-ריאלי של התפתחות תושב"ע בעולמם של חז"ל. ועל גבי פרשנות דברי הראשונים בסוגייה, מציע הרב שג"ר הבנה מחודשת משלו לאופן בו קרא הלל את עומקה המהותי של ההלכה ושל שמיטת כספים. הוא רואה בפרוזבול הבנה כוללנית יותר של מהות האיזון הכלכלי שמנסה התורה ליצור, וממילא גם קיום נכון ומדוייק יותר של מצוות התורה.
ולא רק סוגיות הלכתיות משמשות את הרב שג"ר להתבוננות במהות השמיטה. בשולי הספר מובאים פרקים גם על תורות חסידיות העוסקות במהות השמיטה מכיוונים אחרים. הרב שג"ר לומד את הקישור שעורך השפת אמת בין כלי השתיקה והדיבור לבין מצוות השמיטה. בעולמם של המילים, אנחנו רגילים לחשוב על כוח הדיבור ככוח היצירה היחידי. השתיקה נתפסת לרוב כריק, כאין. בהשראת שנת השמיטה, מציע הרב שג"ר לחשוב על האפשרות שגם הבחירה לחדול היא כוח, אולי אפילו כוח קודם יותר ויסודי יותר בעולם המלל וההתרחבות. אחת לשבע שנים, היכולת לעצור ולהתבטל אל מול הבורא עוצמתית מהצורך ליצור וליצוק תוכן אקטיבי, ממש כמו כוחה של שתיקה במציאות.
דרך סוגיות אלו ועוד, פותח הספר נתיב להתבוננות קיומית על מצוות השמיטה. מבין הפרקים השונים עולה התחושה החזקה שמצוות השמיטה, באופן בהיר יותר ממצוות אחרות, מזמינה אותנו לשנות את התודעה ביחס להנהגת המציאות. בהתבוננותו הייחודית ובעריכה עשירה של תלמידיו, מציע הרב שג"ר פנים חדשות בסוגיות השונות. הרב יובל שרלו מסכם בחדות את הדברים בפרק "אחרית דבר" שכתב בסוף הספר: "מעבר להיות קובץ ייחודי זה מבוא למשנתו הלמדנית של הרב שג"ר, הרי שהלומד בו פוגש גם את שנת השמיטה בעושר רב"
#ביקורת_ספרים
דעת; תורה
דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)
השמיטה נועדה לשנות משהו בתודעה שאיתה אנחנו הולכים בעולם.
#ביקורת_ספרים
תמיד טוב ללמוד ולהעמיק במהות המצוות שאנחנו מקיימים- אינו דומה המקיים מהבנה ומחיבור למקיים ללא הקשר. וכשזה מגיע למצוות השמיטה- הדברים נכונים ביתר שאת. אי אפשר לפספס את העובדה שהשמיטה נועדה לשנות משהו בתודעה שאיתה אנחנו הולכים בעולם. היא קצת גדולה עלינו, וקצת משונה מדרך הטבע, והרבה דורשת ממנו להקשיב ולהתבונן בהנהגת ה' בעולם.
הספר "שיעורים בגמרא" של הרב שג"ר העוסק בשמיטה הוא הזדמנות נהדרת להתבוננות שכזו על מהותה של מצוות השמיטה. לצד סקירה מקיפה ויסודית של המקורות העיוניים וההלכתיים בסוגיות השמיטה השונות, מציעים השיעורים פשר קיומי ורוחני למודל שנת השבע.
כמצווה המעוגנת בזמן, מהווה השמיטה במשנת הרב שג"ר פתח לעיסוק מהותי במימד הזמן. כידוע, מצוות השמיטה מפוזרת על פני מספר פרשיות בחומשים שונים. חז"ל דרשו את הדומה ואת השונה בין הפרשיות ולמדו מכך דינים רבים. ידועים גם דברי הרב ברויאר שהציע במסגרת שיטת הבחינות לקרוא את הפרשיות השונות כמשקפות יסודות שונים במהות מצוות השמיטה. הרב שג"ר מרחיב גם הוא בדרכו הקיומית על החלוקה המהותית בין היבטי המצווה השונים המתחדדים בכל פרשייה, ודרך כך גם במהותו של מימד הזמן.
את הפרשייה הנראית כעוסקת בהיבט הצדק החברתי של השמיטה הוא קורא לא רק כאמצעי ליצירת שוויון הזדמנויות, אלא גם ככלי ליצירת "השעיה של הזמן". המרדף אחרי מימוש הצרכים הפיזיים והתנועה הנפשית שהוא מייצר יכולים להיקטע רק באמצעות מרחבי זמן שמגדירים לנו לעצור: שבתות, חגים, ומסתבר שגם שמיטה. אלא שבניגוד לאופציית ההשבתה הכאוטית שהיתה נהוגה בתרבויות פגאניות ששאפו להגיע חזרה אל נקודת הראשית מתוך הרס הקיים, התורה מעמידה מודל מפתח ומחייה למימוש השעיית מרוץ הזמן- השוויון החברתי. את הפרשייה המציגה את מצוות השמיטה כאיסור על עבודת הארץ הרב שג"ר מציע לקרוא כהכוונה לחיים של קדושה שמתבטאים דווקא בפעולות כלכליות בעלות השלכה חברתית. הקדושה מקבלת נוכחות דוקא באמצעות הנכונות לשנות את סדרי החברה למען המצווה.
בהמשך הספר עוסק הרב שג"ר בסוגיות פילוסופיות העומדות ברקע מחלוקות הלכתיות בדיני השמיטה. התלמודים מסבירים למשל את תקנת הפרוזבול שתיקן הלל כתלויה בכוח החכמים ובעובדה שהשמיטה כיום היא מדרבנן. תקנת הפרוזבול מעוררת שאלות בסיסיות על היכולת לתקן תקנה כנגד דברי תורה. הספר סוקר את הגישות השונות בראשונים להבנת דברי הבבלי והירושלמי ומנסה להעניק פשר עמוק לתפיסות המטא-הלכתיות העומדות בבסיס כל אחד מההסברים. מושגים כמו "פיקציה המשפטית" או "שימוש בכוח בית דין" המופנים בדרך כלל כלפי תקנת הפרוזבול, מקבלים מובן עמוק יותר מתוך עמידה על האופי הדינמי והלא-בהכרח-ריאלי של התפתחות תושב"ע בעולמם של חז"ל. ועל גבי פרשנות דברי הראשונים בסוגייה, מציע הרב שג"ר הבנה מחודשת משלו לאופן בו קרא הלל את עומקה המהותי של ההלכה ושל שמיטת כספים. הוא רואה בפרוזבול הבנה כוללנית יותר של מהות האיזון הכלכלי שמנסה התורה ליצור, וממילא גם קיום נכון ומדוייק יותר של מצוות התורה.
ולא רק סוגיות הלכתיות משמשות את הרב שג"ר להתבוננות במהות השמיטה. בשולי הספר מובאים פרקים גם על תורות חסידיות העוסקות במהות השמיטה מכיוונים אחרים. הרב שג"ר לומד את הקישור שעורך השפת אמת בין כלי השתיקה והדיבור לבין מצוות השמיטה. בעולמם של המילים, אנחנו רגילים לחשוב על כוח הדיבור ככוח היצירה היחידי. השתיקה נתפסת לרוב כריק, כאין. בהשראת שנת השמיטה, מציע הרב שג"ר לחשוב על האפשרות שגם הבחירה לחדול היא כוח, אולי אפילו כוח קודם יותר ויסודי יותר בעולם המלל וההתרחבות. אחת לשבע שנים, היכולת לעצור ולהתבטל אל מול הבורא עוצמתית מהצורך ליצור וליצוק תוכן אקטיבי, ממש כמו כוחה של שתיקה במציאות.
דרך סוגיות אלו ועוד, פותח הספר נתיב להתבוננות קיומית על מצוות השמיטה. מבין הפרקים השונים עולה התחושה החזקה שמצוות השמיטה, באופן בהיר יותר ממצוות אחרות, מזמינה אותנו לשנות את התודעה ביחס להנהגת המציאות. בהתבוננותו הייחודית ובעריכה עשירה של תלמידיו, מציע הרב שג"ר פנים חדשות בסוגיות השונות. הרב יובל שרלו מסכם בחדות את הדברים בפרק "אחרית דבר" שכתב בסוף הספר: "מעבר להיות קובץ ייחודי זה מבוא למשנתו הלמדנית של הרב שג"ר, הרי שהלומד בו פוגש גם את שנת השמיטה בעושר רב"
#ביקורת_ספרים
דעת; תורה
דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)
דעת; תורה הוא פרויקט ייחודי בבית המדרש למחשבה יהודית. הפרויקט מבקש להיות מקום לתוכן תורני והגותי איכותי, ולמבקשי דעת וחכמה במרחב הרשת.
