אשליית האינטימיות

הרב שראל רוזנבלט

בדידות. חוסר קשר. ציפייה שאין לה סוף. חוסר באינטימיות וממשות.

 

כך הרגישו עם ישראל, עת חיכו ארבעים יום וארבעים לילה (כמעט) למשה רבנו ולקב"ה שירדו ממפגש הפסגה על הר סיני. מיציאת מצרים ועד עתה הקשר בין עם ישראל לריבונו של עולם היה קשר של נוכחות תמידית. נוכחות ישירה וגם כזו המתווכת ע"י משה רבנו. אפילו ברית ואירוסין כרתו ביניהם הצדדים במעמד הר סיני ונתינת התורה. ופתאום, הדוד נוסע לארץ רחוקה והרעיה נשארת בודדה וגלמודה. הסתר פנים. ריחוק. 

 

עם ישראל רוצה את הקב"ה, ורוצה אותו קרוב וממשי, אז בונים עגל ואומרים עליו "אלה אלוקיך ישראל". ואפילו קמים 'לצחק' כלומר שיש שם אקסטזה חסרת מעצורים סביב אותו אלוקים. על ידי כך בטוחים הם סוגדי העגל שיתנו מענה לבדידות, שתיווצר אינטימיות, שהקשר יחזור לחיים. 

 

ואכן, העגל לא יברח לשום מקום. הוא יישאר כאן ואפילו יעשה מה שיבקשו ממנו. ויהיה מה שיצפו ממנו. אך כל זאת משום שהעגל הוא פסל. אין לו פה אז הוא לא מדבר ומשתף, לא באמת שומע, ואף אין לו רצון אז הוא לא יכול לדרוש ממני מה שאינני מעוניין בו. 'עגל מסכה'. כמו מסך של מחשב או פלאפון. כמו חברים במדיה חברתית. ברגע שזה מאתגר מדי, אני מכבה. מסתתר מאחורי אימוג'ים ושלוש נקודות ולא שומע את המנגינה של המילים. אנשים בורחים לשם כדי לבקש אינטימיות מתוך מציאות מאתגרת שהם שרויים בה, אך במקום זאת הם מוצאים רק אשליה של אינטימיות. אז עושים עוד עגל ועוד מסכה ועוד מסך. אולי שם נמצא מענה. 

 

אינטימיות יכולה להיווצר רק עם מישהו ממשי מולי. שיש לו פה ויש לו רצון ולכן... הוא גם יכול ללכת. הוא יכול להיעלם. להסתיר פניו. וזה קשה ומאתגר אבל זה הסיפור. ובשביל זה צריך מחויבות. ואת זה עם ישראל פספס. 

 

לאחר חטא העגל, משה רבנו נלחם בכל כוחו על כך שהקב"ה ימשיך להיות נוכח בתוך עם ישראל ולא ישלח מלאך במקומו והקב"ה נענה לבקשתו וכורת ברית נוספת, בה נאמר שוב (לצד ציוויים נוספים): "אלוקי מסכה לא תעשה לך".

הרב שראל רוזנבלט

הרב שראל רוזנבלט משמש כראש הישיבה ור"מ שיעור א'. מייסד-שותף ועמית בכיר במרכז הבין-דתי אור תורה ובית המדרש לישראל והאנושות. הרב שראל פעיל זה למעלה מעשור בשיח בין-דתי הן ברמה הארצית והן בפרויקטים בינלאומיים. בעבר שימש כראש כולל ההלכה ע"ש שטראוס להכשרת רבנים ומנהיגי קהילה וכן כרב קהילת הרימון באפרת. בוגר תואר B.e.d בחינוך ומחשבת ישראל ותושב"ע במכללת הרצוג, וכן מוסמך במחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון. עבודת המאסטר שלו עסקה בקבלת הרמב"ן וראשוני המקובלים בגירונה. מתגורר באפרת, נשוי לצורית ואב לחמישה ילדים.

אשליית האינטימיות

בדידות. חוסר קשר. ציפייה שאין לה סוף. חוסר באינטימיות וממשות.

 

כך הרגישו עם ישראל, עת חיכו ארבעים יום וארבעים לילה (כמעט) למשה רבנו ולקב"ה שירדו ממפגש הפסגה על הר סיני. מיציאת מצרים ועד עתה הקשר בין עם ישראל לריבונו של עולם היה קשר של נוכחות תמידית. נוכחות ישירה וגם כזו המתווכת ע"י משה רבנו. אפילו ברית ואירוסין כרתו ביניהם הצדדים במעמד הר סיני ונתינת התורה. ופתאום, הדוד נוסע לארץ רחוקה והרעיה נשארת בודדה וגלמודה. הסתר פנים. ריחוק. 

 

עם ישראל רוצה את הקב"ה, ורוצה אותו קרוב וממשי, אז בונים עגל ואומרים עליו "אלה אלוקיך ישראל". ואפילו קמים 'לצחק' כלומר שיש שם אקסטזה חסרת מעצורים סביב אותו אלוקים. על ידי כך בטוחים הם סוגדי העגל שיתנו מענה לבדידות, שתיווצר אינטימיות, שהקשר יחזור לחיים. 

 

ואכן, העגל לא יברח לשום מקום. הוא יישאר כאן ואפילו יעשה מה שיבקשו ממנו. ויהיה מה שיצפו ממנו. אך כל זאת משום שהעגל הוא פסל. אין לו פה אז הוא לא מדבר ומשתף, לא באמת שומע, ואף אין לו רצון אז הוא לא יכול לדרוש ממני מה שאינני מעוניין בו. 'עגל מסכה'. כמו מסך של מחשב או פלאפון. כמו חברים במדיה חברתית. ברגע שזה מאתגר מדי, אני מכבה. מסתתר מאחורי אימוג'ים ושלוש נקודות ולא שומע את המנגינה של המילים. אנשים בורחים לשם כדי לבקש אינטימיות מתוך מציאות מאתגרת שהם שרויים בה, אך במקום זאת הם מוצאים רק אשליה של אינטימיות. אז עושים עוד עגל ועוד מסכה ועוד מסך. אולי שם נמצא מענה. 

 

אינטימיות יכולה להיווצר רק עם מישהו ממשי מולי. שיש לו פה ויש לו רצון ולכן... הוא גם יכול ללכת. הוא יכול להיעלם. להסתיר פניו. וזה קשה ומאתגר אבל זה הסיפור. ובשביל זה צריך מחויבות. ואת זה עם ישראל פספס. 

 

לאחר חטא העגל, משה רבנו נלחם בכל כוחו על כך שהקב"ה ימשיך להיות נוכח בתוך עם ישראל ולא ישלח מלאך במקומו והקב"ה נענה לבקשתו וכורת ברית נוספת, בה נאמר שוב (לצד ציוויים נוספים): "אלוקי מסכה לא תעשה לך".

הרב שראל רוזנבלט

הרב שראל רוזנבלט משמש כראש הישיבה ור"מ שיעור א'. מייסד-שותף ועמית בכיר במרכז הבין-דתי אור תורה ובית המדרש לישראל והאנושות. הרב שראל פעיל זה למעלה מעשור בשיח בין-דתי הן ברמה הארצית והן בפרויקטים בינלאומיים. בעבר שימש כראש כולל ההלכה ע"ש שטראוס להכשרת רבנים ומנהיגי קהילה וכן כרב קהילת הרימון באפרת. בוגר תואר B.e.d בחינוך ומחשבת ישראל ותושב"ע במכללת הרצוג, וכן מוסמך במחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון. עבודת המאסטר שלו עסקה בקבלת הרמב"ן וראשוני המקובלים בגירונה. מתגורר באפרת, נשוי לצורית ואב לחמישה ילדים.

No items found.

דעת; תורה הוא פרויקט ייחודי בבית המדרש למחשבה יהודית. הפרויקט מבקש להיות מקום לתוכן תורני והגותי איכותי, ולמבקשי דעת וחכמה במרחב הרשת.