על טעמי המצוות - מתוך שיעורו של הרב שלמה דב רוזן

דעת; תורה

סוגיית טעמי המצוות העסיקה את עם ישראל לדורותיו. האם יש משמעות לכל מצווה ומצווה שאנחנו מקיימים? או שרק למכלול המצוות? מהי המטרה הספציפית של כל פרט ופרט בהלכה, וכיצד קיומו משפיע עלינו ועל העולם?

סוגיית טעמי המצוות העסיקה את עם ישראל לדורותיו. האם יש משמעות לכל מצווה ומצווה שאנחנו מקיימים? או שרק למכלול המצוות? מהי המטרה הספציפית של כל פרט ופרט בהלכה, וכיצד קיומו משפיע עלינו ועל העולם?

 

התשובות השונות לשאלות אלו משליכות באופן ישיר על היחס והאופי המדוייקים של קיום המצוות ועל התודעה היהודית ביחס למעשה ההלכתי. בשבועות האחרונים עסקנו בבית המדרש למחשבה בטעמי מצוות ובהנחות המטא של משתתפי הדיון בסוגיה זו, בהובלתו של הרב שלמה דב רוזן. למדנו את דבריהם של רבותינו מהדורות השונים, חידדנו והגדרנו את הנחות היסוד של כל הצעה וניסינו לאפיין את הזיקות השונות שבין כל אחד מההסברים.

 

מהי אם כן משמעותן של המצוות, וכיצד הן משפיעות על המציאות?

 

אחד הזרמים המרכזיים לנימוק טעמי המצוות מתמקד בהשלכות של קיום ההלכה כפי שניתן להסיק באופן רציונאלי. רבים מרבותינו הבינו ששמירת ההלכה אמורה להוביל לתועלת שניתן להגדיר באופן רציונאלי כתוצאת המעשה. הנחות יסוד רציונאליות עומדות הן בבסיס דברי הרמב"ם, המעניק פשר ישיר לרווח העולה מכל מצווה ומצווה, הן בבסיס דברי ספר העיקרים או רבינו יונה המתמקדים בהדגשת יראת השמיים העולה מקיום הלכה, והן מדברי החזון איש שהרחיב את שיטתם לכדי אמירה [רציונאלית אף היא בבסיסה] שמטרתן של המצוות היא "לצרף בהן את הבריות".

 

לצד נתינת פשר זו, למדנו שלמשמעות קיום המצוות עשויים להיות הסברים נוספים. כיוון אחר של נימוקים לטעמי המצוות יוצא מנקודת הנחה שונה, לפיה לקיום הפיזי של המעשה ההלכתי ישנה משמעות ממשית במציאות [משמעות בלתי "רציונאלית" במובן בו תפסו ההסברים הקודמים]. הנחות יסוד שכאלו עומדות למשל בבסיס דבריו של המאירי, שמציע להבין שהמצוות מייצרות רשת התנהגותית תודעתית ממשית, ואף ללא כוונה מיוחדת הן מגבשות אצל האדם המקיים אותן נראטיב רעיוני בעל משקל ממשי בחייו. דברים דומים ניסח לימים גם מקינטאייר. תפיסה "ממשית" עוד יותר של ערך השפעת המצוות בעולם ניתן למצוא גם בבסיס דבריהם של רס"ג ושל האר"י, שדיברו על השפעה כמעט-מיסטית שטמונה בביצועה של כל פעולה מתרי"ג המצוות באחד מאיבריו של האדם. העולם הפיזי נתפס כקשור בעולם רוחני, וככזה, הפעולות בו גוררות עימן גם השלכות רוחניות ממשיות. נפש החיים התנסח בשפה מיסטית עוד יותר, ובתפיסת השפעת המצוות שהוא מציג ממש אפשר לתאר את הפעולות השונות ככפתורים מטאפיסיים המפעילים באופן מוכרח השלכות מסויימות. מעין מכניזם מטאפיסי. הרב שלמה דב הפנה אותנו גם לדבריו של מילטון בחיבור Changing Being Theory בו ניתן למצוא תפיסה דומה בתיאור.

 

ובתווך, עסקנו גם בשיטתו של המהר"ל המנמקת את טעמי המצוות ואת משמעותן במציאות בצורה סינתטית יותר. מצד אחד ניתן למצוא בהסבריו את התפיסה לפיה המצוות באות לזכך את האדם [ובמובן זה הוא דומה להסברו של החזון איש ולהנחת המשמעות הרציונאלית], ומצד שני חלק משמעותי מהנימוק שלו מתבסס גם על הנחות מיסטיות יותר של משמעות מוכרחת הכרוכה בביצוע מעשי המצוות ומעניקה זיכוך שאינו מדיליה [כפי שהניחו כמה מרבותינו ששוייכו לקבוצה השנייה].

דעת; תורה

דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)

על טעמי המצוות - מתוך שיעורו של הרב שלמה דב רוזן

סוגיית טעמי המצוות העסיקה את עם ישראל לדורותיו. האם יש משמעות לכל מצווה ומצווה שאנחנו מקיימים? או שרק למכלול המצוות? מהי המטרה הספציפית של כל פרט ופרט בהלכה, וכיצד קיומו משפיע עלינו ועל העולם?

סוגיית טעמי המצוות העסיקה את עם ישראל לדורותיו. האם יש משמעות לכל מצווה ומצווה שאנחנו מקיימים? או שרק למכלול המצוות? מהי המטרה הספציפית של כל פרט ופרט בהלכה, וכיצד קיומו משפיע עלינו ועל העולם?

 

התשובות השונות לשאלות אלו משליכות באופן ישיר על היחס והאופי המדוייקים של קיום המצוות ועל התודעה היהודית ביחס למעשה ההלכתי. בשבועות האחרונים עסקנו בבית המדרש למחשבה בטעמי מצוות ובהנחות המטא של משתתפי הדיון בסוגיה זו, בהובלתו של הרב שלמה דב רוזן. למדנו את דבריהם של רבותינו מהדורות השונים, חידדנו והגדרנו את הנחות היסוד של כל הצעה וניסינו לאפיין את הזיקות השונות שבין כל אחד מההסברים.

 

מהי אם כן משמעותן של המצוות, וכיצד הן משפיעות על המציאות?

 

אחד הזרמים המרכזיים לנימוק טעמי המצוות מתמקד בהשלכות של קיום ההלכה כפי שניתן להסיק באופן רציונאלי. רבים מרבותינו הבינו ששמירת ההלכה אמורה להוביל לתועלת שניתן להגדיר באופן רציונאלי כתוצאת המעשה. הנחות יסוד רציונאליות עומדות הן בבסיס דברי הרמב"ם, המעניק פשר ישיר לרווח העולה מכל מצווה ומצווה, הן בבסיס דברי ספר העיקרים או רבינו יונה המתמקדים בהדגשת יראת השמיים העולה מקיום הלכה, והן מדברי החזון איש שהרחיב את שיטתם לכדי אמירה [רציונאלית אף היא בבסיסה] שמטרתן של המצוות היא "לצרף בהן את הבריות".

 

לצד נתינת פשר זו, למדנו שלמשמעות קיום המצוות עשויים להיות הסברים נוספים. כיוון אחר של נימוקים לטעמי המצוות יוצא מנקודת הנחה שונה, לפיה לקיום הפיזי של המעשה ההלכתי ישנה משמעות ממשית במציאות [משמעות בלתי "רציונאלית" במובן בו תפסו ההסברים הקודמים]. הנחות יסוד שכאלו עומדות למשל בבסיס דבריו של המאירי, שמציע להבין שהמצוות מייצרות רשת התנהגותית תודעתית ממשית, ואף ללא כוונה מיוחדת הן מגבשות אצל האדם המקיים אותן נראטיב רעיוני בעל משקל ממשי בחייו. דברים דומים ניסח לימים גם מקינטאייר. תפיסה "ממשית" עוד יותר של ערך השפעת המצוות בעולם ניתן למצוא גם בבסיס דבריהם של רס"ג ושל האר"י, שדיברו על השפעה כמעט-מיסטית שטמונה בביצועה של כל פעולה מתרי"ג המצוות באחד מאיבריו של האדם. העולם הפיזי נתפס כקשור בעולם רוחני, וככזה, הפעולות בו גוררות עימן גם השלכות רוחניות ממשיות. נפש החיים התנסח בשפה מיסטית עוד יותר, ובתפיסת השפעת המצוות שהוא מציג ממש אפשר לתאר את הפעולות השונות ככפתורים מטאפיסיים המפעילים באופן מוכרח השלכות מסויימות. מעין מכניזם מטאפיסי. הרב שלמה דב הפנה אותנו גם לדבריו של מילטון בחיבור Changing Being Theory בו ניתן למצוא תפיסה דומה בתיאור.

 

ובתווך, עסקנו גם בשיטתו של המהר"ל המנמקת את טעמי המצוות ואת משמעותן במציאות בצורה סינתטית יותר. מצד אחד ניתן למצוא בהסבריו את התפיסה לפיה המצוות באות לזכך את האדם [ובמובן זה הוא דומה להסברו של החזון איש ולהנחת המשמעות הרציונאלית], ומצד שני חלק משמעותי מהנימוק שלו מתבסס גם על הנחות מיסטיות יותר של משמעות מוכרחת הכרוכה בביצוע מעשי המצוות ומעניקה זיכוך שאינו מדיליה [כפי שהניחו כמה מרבותינו ששוייכו לקבוצה השנייה].

דעת; תורה

דעת; תורה הינו מיזם להפצת תוצרי בית המדרש למחשבה ברשת האינטרנט. עקבו אחרינו גם בפייסבוק :-)

דעת; תורה הוא פרויקט ייחודי בבית המדרש למחשבה יהודית. הפרויקט מבקש להיות מקום לתוכן תורני והגותי איכותי, ולמבקשי דעת וחכמה במרחב הרשת.