רבים מציינים את יתרון הפלאפונים החכמים שהם בעצם כמו משרד נייד וכך אפשר למעט את שעות העבודה כי הם זמינים גם מהבית. אך האם בכך לא הפכנו את הבית לעוד משרד ואת הילדים ליותר מטרד?
עבודה ומשפחה הם שניים מהנושאים המרכזיים של פרשת בהר. וכפי שאפשר לנחש הם לא ממש תמיד הולכים ביחד.
מי שמאבד את הקרקע, מי שנקלע לחובות, מי שלא מצליח בפרנסתו מוכר את עצמו לעבדות "וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך". על המעסיק התורה מטילה אחריות סוציאלית נרחבת לדאגת רווחת העובד. ובעלי ההון מוזהרים שלא לנצל את המצב הזה כי להלוות לו בריבית. אך ישנה רשת בטחון: היובל. בשנת החמישים יוצא העבד לחופשי.
במציאות ימינו בד"כ חופשי זה לגמרי לבד. אך כיצד מתוארת החירות בתורה? "ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחוזת אבותיו ישוב". החופש מהעבדות הוא החזרה לחיק המשפחה.
בניגוד לתרבות בה החירות נמדדת על פי המימוש העצמי במובנו האישי, הרי שהתורה מודדת את חירות האדם על פי הקשר המשפחתי שלו.
שמא נוכל לדרוש ולומר שגם ההפך הוא נכון – אימתי נאמר שאדם כבר הופך מהיותו פועל או עובד ל'עבד'? לפי מדד משפחה. ככל שפוחת זמן המשפחה כך אדם מתקרב אל סף העבדות.
והרי התורה הזהירה "כי עבדי הם... לא ימכרו ממכרת עבד".
אכן אנו נמצאים בעולם של חירות בו כלכלה צומחת ורובם המוחלט של האנשים יוצאים מביתם לעבודה בכל בוקר. ובכל זאת מכלל סכנת העבדות לא יצאנו. מפני שהשאלה המטרידה כאן היא לא האם אדם יוצא מביתו לעבודה אלא מתי הוא שב אליו בחזרה.
"וקראתם דרוד בארץ לכל יושביה.. ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו".
הרב שראל רוזנבלט
הרב שראל רוזנבלט משמש כראש הישיבה ור"מ שיעור א'. מייסד-שותף ועמית בכיר במרכז הבין-דתי אור תורה ובית המדרש לישראל והאנושות. הרב שראל פעיל זה למעלה מעשור בשיח בין-דתי הן ברמה הארצית והן בפרויקטים בינלאומיים. בעבר שימש כראש כולל ההלכה ע"ש שטראוס להכשרת רבנים ומנהיגי קהילה וכן כרב קהילת הרימון באפרת. בוגר תואר B.e.d בחינוך ומחשבת ישראל ותושב"ע במכללת הרצוג, וכן מוסמך במחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון. עבודת המאסטר שלו עסקה בקבלת הרמב"ן וראשוני המקובלים בגירונה. מתגורר באפרת, נשוי לצורית ואב לחמישה ילדים.
רבים מציינים את יתרון הפלאפונים החכמים שהם בעצם כמו משרד נייד וכך אפשר למעט את שעות העבודה כי הם זמינים גם מהבית. אך האם בכך לא הפכנו את הבית לעוד משרד ואת הילדים ליותר מטרד?
עבודה ומשפחה הם שניים מהנושאים המרכזיים של פרשת בהר. וכפי שאפשר לנחש הם לא ממש תמיד הולכים ביחד.
מי שמאבד את הקרקע, מי שנקלע לחובות, מי שלא מצליח בפרנסתו מוכר את עצמו לעבדות "וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך". על המעסיק התורה מטילה אחריות סוציאלית נרחבת לדאגת רווחת העובד. ובעלי ההון מוזהרים שלא לנצל את המצב הזה כי להלוות לו בריבית. אך ישנה רשת בטחון: היובל. בשנת החמישים יוצא העבד לחופשי.
במציאות ימינו בד"כ חופשי זה לגמרי לבד. אך כיצד מתוארת החירות בתורה? "ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחוזת אבותיו ישוב". החופש מהעבדות הוא החזרה לחיק המשפחה.
בניגוד לתרבות בה החירות נמדדת על פי המימוש העצמי במובנו האישי, הרי שהתורה מודדת את חירות האדם על פי הקשר המשפחתי שלו.
שמא נוכל לדרוש ולומר שגם ההפך הוא נכון – אימתי נאמר שאדם כבר הופך מהיותו פועל או עובד ל'עבד'? לפי מדד משפחה. ככל שפוחת זמן המשפחה כך אדם מתקרב אל סף העבדות.
והרי התורה הזהירה "כי עבדי הם... לא ימכרו ממכרת עבד".
אכן אנו נמצאים בעולם של חירות בו כלכלה צומחת ורובם המוחלט של האנשים יוצאים מביתם לעבודה בכל בוקר. ובכל זאת מכלל סכנת העבדות לא יצאנו. מפני שהשאלה המטרידה כאן היא לא האם אדם יוצא מביתו לעבודה אלא מתי הוא שב אליו בחזרה.
"וקראתם דרוד בארץ לכל יושביה.. ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו".
הרב שראל רוזנבלט
הרב שראל רוזנבלט משמש כראש הישיבה ור"מ שיעור א'. מייסד-שותף ועמית בכיר במרכז הבין-דתי אור תורה ובית המדרש לישראל והאנושות. הרב שראל פעיל זה למעלה מעשור בשיח בין-דתי הן ברמה הארצית והן בפרויקטים בינלאומיים. בעבר שימש כראש כולל ההלכה ע"ש שטראוס להכשרת רבנים ומנהיגי קהילה וכן כרב קהילת הרימון באפרת. בוגר תואר B.e.d בחינוך ומחשבת ישראל ותושב"ע במכללת הרצוג, וכן מוסמך במחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון. עבודת המאסטר שלו עסקה בקבלת הרמב"ן וראשוני המקובלים בגירונה. מתגורר באפרת, נשוי לצורית ואב לחמישה ילדים.
דעת; תורה הוא פרויקט ייחודי בבית המדרש למחשבה יהודית. הפרויקט מבקש להיות מקום לתוכן תורני והגותי איכותי, ולמבקשי דעת וחכמה במרחב הרשת.
