משבר כלכלי והשגחה פרטית

הרב שראל רוזנבלט

הדימוי המקראי של בואם של ישראל למצרים ויציאתם משם כירידה ועליה מתכתב עם ירידתו ועלייתו של יוסף מן הבור. סיפור מכירת יוסף, ירידתו ועלייתו לגדולה הוא בעצם סיפור מיקרו המקביל לסיפור המקרו של בני ישראל במצרים. יותר מכך. האחים הם אלו שמכרו את יוסף והם אלו שגרמו לו לעבור את כל התהליך שעבר וכעת יוסף הוא זה שבסופו של דבר מביא לכך, גם אם שלא במכוון, למכירתם של בני ישראל לעבדים במצרים.

 

על ירידת יוסף לבור ולמצרים ניתן לומר את הפתגם 'ירידה צורך עליה'. כלומר שהירידה היא לא לחינם אלא יש לה תכלית מסוימת. יוסף שגדל כבן-זקונים מובחר ומועדף על פני שאר אחיו ושבמציאות. זו חולם על היותו מלך או מנהיג שליט אשר המציאות כולה כפופה לו, מופשט מכותנתו ונמכר לעבדות. הפשטת כתונת הפסים ומכירה לעבדות מסמלת את הויתור הבלתי-רצוני של יוסף על הזהות העצמית שלו. ושם, בחושך, כנער-עבד במצרים וכחבוש בבית האסורים מגלה יוסף שה' מצליח בידו. יוסף מבין שאין לחלומות השפעה וכוח לולא התבונה האלוקית לפירושם ומובנם. גם בעומדו כנגד פרעה עם מודעות למוניטין שהוא צבר כ'פותר החלומות' יוסף נשאר נאמן לתודעה האמונית ואומר: "בלעדי, אלוקים יענה את שלום פרעה".

אולם הגילוי הגבוה יותר של יוסף אודות מעורבותו של הקב"ה בעולם מגיע רק כאשר הוא רואה את אחיו עומדים כנגדו. או אז מבין יוסף שלא זו בלבד שהקב"ה עוזר בהווה ולא רק שהוא רומז לאדם בחלומותיו על עתידו, אלא שכל התהליך, כל הסיבובים והגלגולים של האדם בדרך לתכלית החלום גם הם מושגחים בהשגחה אלוקית פרטית. רק אז יכול יוסף להביט לאחיו בעיניים ולומר באמונה שלמה, ללא כעס וללא חרטה: "ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה, כי למחיה שלחני אלוקים לפניכם" (מה,ה) וכן: "לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלוקים" (מה,ח).

כל עוד יוסף היה שבוי בתוך הקסם האישי שלו, בתוך החלומות, בתוך תחושת המלאות העצמית אותה קיבל מאביו, הוא ניצל את כוחו להתנשאות על אחיו. רק כאשר יוסף היה שבוי בבית הסוהר המצרי אזי הוא נגאל מהשבי של הדימוי העצמי הפסול ושם הוא גילה שכוחותיו הינם מתת א-ל. מרגע זה קרנו של יוסף עולה מעלה מעלה.

 

אמנם בצל עלייתו של יוסף מתחיל לו תהליך ירידתם של בני ישראל למצרים. מה שעובר על בני ישראל ברמה הלאומית מכאן והלאה ניתן לראות כשיקוף של התהליך הפרטי שיוסף עבר – וזאת ע"י יוסף בעצמו. במילים אחרות, תפקידו של יוסף כעת הוא לגרום לעם ישראל להגיע לתודעת ההשגחה שהוא הגיע אליה וזאת ע"י שהוא יגרום להם לעבור את מסלול הירידה והעליה שהוא בעצמו עבר.

 

המשבר הכלכלי הגדול של מצרים הביא למהומה ובהלה גדולה בקרב יושבי הארץ. לדרישתם לפתרון מציע יוסף את הפתרון הכלכלי של הלאמת כל הרכוש והפיכת כולם לעבדים וממילא כל המשאבים והכסף עוברים לשלטון והוא זה שחוזר ומחלק בצורה נבונה, מדודה ומשכילה את המשאבים לתושבים. העם המצרי מחבק את העצה בשתי הידיים ומוכר עצמו לעבדים לפרעה. התערבות גסה של השלטון בשוק הכלכלי והפיכתו לריכוזי כאשר הכח מרוכז בידיו הינו פתרון מתקבל בעתות מצוקה קשות. בעצם זוהי מדיניות כלכלית לשעת חירום.

הבעיה הגדולה מתחילה כאשר יוסף בעצמו קובע את המדיניות הכלכלית הריכוזית כחוק 'עד היום הזה' (מז,כו). במילים אחרות, ברגע זה מוכתרת מצרים כממלכת העבדים משום שבעצם כולם עבדים. מי שנמצא מחוץ למעגל העבדות הם משפחתו של יוסף. כפי שעשה יעקב לבנו המובחר עושה כעת יוסף לאחיו ומלביש אותם בכתונת הפסים ומבדיל אותם משאר תושבי מצרים.

אך אליה וקוץ בה. אחי יוסף יכולים לשמור על מעמדם החברתי והכלכלי הנבדל כל עוד יוסף רלוונטי ובעל מעמד בתודעת מצרים אך מצב זה לא ימשך לנצח. יוסף אמנם מבקש להיות ערב למעמדם של אחיו אך אין די בכך. הכח השלטוני והכלכלי העצום שיוסף מרכז בתוכו מביא את אחיו לפחד ממנו וספר בראשית נחתם בהצעתם של אחי יוסף להיות לו לעבדים (נ,יח). כנגד הצעה זו משיב יוסף: "התחת אלוקים אנוכי?!". אולם באופן אירוני, כיון שהתשובה לכך היא 'לא' הרי שאמנם לעת עתה אחי יוסף אינם העבדים אך כאשר יוסף בן האנוש ימות וימחק מהתודעה הקולקטיבית של מצרים, ויקום דור אשר לא יזכור ולא ידע, בני ישראל יהפכו בן-רגע לחוליה החלשה והתחתונה בשרשרת המזון הכלכלית של מצרים. בכך, למעשה, מעשיו של יוסף הם אלו שסוללים את ירידתם של בני ישראל לבור העבדות. מרגע זה מתחילים בני ישראל את תהליך הירידה האיטית שלהם מטה מטה בסולם החברתי והכלכלי. בני ישראל נאלצים, כיוסף בשעתו, לפשוט מעל עצמם את כותנות הפסים ואת מעמדם החברתי והכלכלי ולעבוד בפרך. ושם, בעומק הבור, עמוק בתוך השבי המצרי טמונה הגאולה. בעומק החושך, כמו יוסף, גם בני ישראל יגלו את יד ההשגחה האלוקית ויבינו את עומק העצה והתבונה.

 

 

 

 

איננו יודעים האם יוסף הבין בחייו את ההשלכות של מעשיו את עומק הבור אשר אחיו עתידים לרדת בו. יחד עם זאת, לפני מותו יוסף מעניק לאחיו במתנה את מה שלו עצמו היה חסר כאשר הוא היה בבור – את סוד הגאולה והתקווה: "ואלוקים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב" (נ,כד). יוסף בשיעורו האחרון מלמד את אחיו את מה שהוא למד בעזרתם בצורה הקשה והוא שהקב"ה משגיח ולבסוף גם גואל.

באותו מעמד משביע יוסף את אחיו שיעלו את עצמותיו לארץ ישראל. יוסף בדבריו מחבר בין הסוד של 'פקוד יפקוד' לבין עליית עצמותיו: "וישבע יוסף את בני ישראל לאמר: פקד יפקד אלוקים אתכם והעליתם את עצמותי מזה" (נ,כה). ירידת בני ישראל למצרים משולה כירידת יוסף לבור ועלייתם משם הרי היא כעלייתו של יוסף. האחים שמוכרים את יוסף גורמים לו לעבור תהליך גילוי ההשגחה האלוקית. כעת מבין יוסף שאלוקים הוא ששלח אותו למצרים ולא רק עבור רווחתם הכלכלית של משפחתו אלא גם או בעיקר ללמדם את שיעור האמונה שהוא חווה בעצמו.

רק בגאולתם של ישראל מסתיים תפקידו של יוסף. כשבני ישראל יוצאים ממצרים הם מעלים איתם את עצמות יוסף. בעלייה זו נסגר המעגל. אחי יוסף בגדו בו ומכרו אותו ובכך למד מה שהיה צריך ללמוד. יוסף אף הוא גרם למכירתם של אחיו לעבדים במצרים. כאשר עם ישראל יעלה מבור העבדות ויגלה בעצמו את ההשגחה אזי מסתיים תפקידו של יוסף במצרים ועצמותיו יוכלו לעלות בחזרה לארץ ישראל ולהקבר סמוך למקום שבו הורד לראשונה. במעשה זה מקבלים בני ישראל את ההזדמנות להשיב ליוסף כגמולו ולכפר על מכירתו בכך שהם אלו שיעלו את עצמותיו ממצרים לארץ ישראל.

 

 

הרב שראל רוזנבלט

למד בישיבת ההסדר בעתניאל שמונה שנים בהם שירת בצבא. שימש גם כר"מ בעתניאל. בוגר תואר ראשון במכללת הרצוג במסלול חינוך, תושב"ע ומחשבת ישראל, ומוסמך במחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון. מתגורר באפרת, נשוי לצורית ואב לשתי בנות. רב קהילת הרימון באפרת.